קרית ספר על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה ד
ושואל חייב במזונותיה משעת משיכתה עד סוף ימי שאלתה [דאפילו שוכר חייב במזונו' כל שכן שואל דכל הנאה שלו, דמשום דשוכר חייב במזונו' משעת שכירות הוא דלוקה כשהוא חוסם אותה ולא אמרינן אין אדם לוקה ומשלם דקודם שבא לידי מלקות בא לידי תשלומין] וכחש בשרה מחמת מלאכה פטור דלאו לאוקומא בכילתא שאילתא כדאמר' לעיל.