אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק א

הלכה א

מצות ריד לדון בדין שואל כדכתיב כי ישאל איש מעם רעהו וגו'. השואל שאבד או נגנב או אפילו נאנס מה שהשאילו לו חייב לשלם הכל כדכתיב בהאי קרא או נשבר או מת שלם ישלם ואם נאנסה בשעת מלאכה או מחמת המלאכה פטור דלאו לאוקומה בכילתא שאילתא כדאמרי' בגמרא. טען שמתה מחמת מלאכה אם היה במקום שבני אדם מצוין יביא ראיה כאיסי דסוף פרק האומנין אין רואה שבועת ה' הא יש רואה יביא עדים שלא שינה ומתה מחמת המלאכה כדאמר'.

הלכה ג

שמין לשואל כשנשבר כלי ששאל כמו לנזקין וכן אם מתה הבהמה פחת נבלה לניזק כדאמר' פ"ק דב"ק תשלומי נזק מלמד שהבעלים מטפלין בנבלה וכדילפינן התם מוהמת יהיה לו לניזק וקראי אחריני דמייתי התם וצריכי כולהו כדאיתא התם דף י'.

הלכה ד

ושואל חייב במזונותיה משעת משיכתה עד סוף ימי שאלתה [דאפילו שוכר חייב במזונו' כל שכן שואל דכל הנאה שלו, דמשום דשוכר חייב במזונו' משעת שכירות הוא דלוקה כשהוא חוסם אותה ולא אמרינן אין אדם לוקה ומשלם דקודם שבא לידי מלקות בא לידי תשלומין] וכחש בשרה מחמת מלאכה פטור דלאו לאוקומא בכילתא שאילתא כדאמר' לעיל.

הלכה ה

שאל כלי מחברו לזמן קצוב אפילו מת היורשים משתמשים בו עד סוף הזמן דכמו דנותן הוי כמוכר הכי נמי שואל הוי כשוכר דמשעת משיכה אין המשכיר יכול לחזור בו ואין היורשים חייבים באונסיה כדאמר רבא ריש פרק הגוזל ומאכיל משום דלא קבילו עלייהו נטירותא ואם חשב שהיא של אביהם וטבחוה ואכלוה משלמים דמי בשר בזול שני שלישי הדמים משום דאי הוו ידעי דבעו שלומי לא הוו אכלי לה ואם הניח להם אביהם אחריות נכסים חייבים לשלם מנכסיו משום דאשתעבוד נכסי מחיים דחיוב אונסיה מוטל על השואל משעת שאלה דלא כרב פפא כדאיתא התם.

הלכה ו

השואל מחברו כלי או בהמה לילך למקום פלוני או לעשות מלאכה פלונית אין מוציאו מתחת ידו עד שיעשה מה שאמר דהוי כהשאילו לזמן קצוב כדאמר' לעיל. שאל סתם זמנו לפי מה שהוא כדמפרש הרב ז"ל מן התוס':

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה