קרית ספר על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה ו
אחד ההורג את הגדול או את הקטן בן יומו שכלו לו חדשיו נהרג או גולה אם היה בשגגה כדתנן פ' יוצא דופן דמ"ד תינוק בן יום אחד וכו' ההורג חייב ובגמרא דכתיב איש כי יכה כל נפש מ"מ והאי קרא כתיב (בפרק אמר) [בפ' אמור] ובריש הנחנקין דריש מדכתי' באלה מסעי כל מכה נפש ואמרי' איצטריך למכתב כל מכה איש ואיצטריך כל מכה נפש דאי כתב רחמנא מכה איש הוה אמינא איש דבר מצות אין קטן לא ואי כתב כל מכה נפש ה"א אפילו נפל בן ח' דאף על גב דמחייב קרא דמי וולדות ולא מיתה ה"א גזרת הכתוב היא היכא דלא נתכוון לוולדות א"נ נהי דהוה מיחייב אנפל אחר שנולד קודם שנולד לא להכי איצטריכי תרי קראי כמו שכתבו בתוספתא ריש הנחנקין ואחד זכר ואחד נקבה דבכלל נפש הויא ואיכא נמי התם ספרים שכתבו בהם איש דבר מצות אין אשה לא להכי כתב נפש דאף על גב דהשוה הכתוב אשה לאיש ה"מ בפרשה שנאמרה בלשון זכר אבל היכא דכתיב איש בהדיא ממעטינן אשה כמו שפי' בתוספות סוף פרק ד' מיתות גבי מקלל אביו ובמכילתא דריש בהדיא הכה את האשה ואת הקטן מנין ת"ל ואיש כי יכה כל נפש אדם וגו'.