קרית ספר על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה י
הרודף בנערה מאורסה דאיכא עבירה ופגם אבל לא למחלל שבת ועובד עבודה זרה עד שיביאוהו לבית דין כדאמר' לעיל וכדתנן בבן סורר דף ע"ב ואמרינן בגמרא מנא הני מילי דכתיב ולנערה לא תעשה דבר וגו' כי כאשר יקום איש וגו' כי בשדה מצאה צעקה וגו' ואין מושיע לה וגו' הא יש לה מושיע וגו' נער זה זכור שמצילין אותו נערה זו נערה מאורסה דנער כתיב וקרינא נערה נדרש מקרא ונדרש מסרת נער להביא את הזכור נערה כמשמעה חטא אלו חייבי כריתות מות אלו חייבי מיתות בית דין וצריכי דאי כתב רחמנא נער משום דלאו אורחיה ליבעל ואיכא בושת גדול ובזיון אבל נערה דאורחא אימא לא ואי כתב נערה משום דקא פגים לה בבתולין ומגנה על בעלה אבל נער אימא לא ואי כתב הני משום דהאי לאו אורחיה והאי קא פגים ליה אבל שאר עריות דאורחיהו ולא נפיש פיגמיהו כארוסה שחביבה ויעלת חן על ארוסה ועכשו מתגנה עליו לא מיפגמן כולי האי אפילו בתולות פניות וכן נשואות בעולות אימא לא כתב רחמנא חטא ואי כתב רחמנא חטא הוה אמינא אפילו חייבי לאוין כתב רחמנא מות ואי כתב רחמנא מות הוה אמינא חייבי מיתות בית דין אין כריתות לא וליכתוב חטא מות דאיתרבו כריתות ומיתות בית דין ולא ליכתוב נער נערה אין הכי נמי אלא חד למעוטי עבודה זרה דס"ד תיתי בק"ו דפגים הדיוט ניתן להצילו בנפשו פגם גבוה לא כל שכן וחד למעוטי בהמה דדמי לעריות.