קרית ספר על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה ה
רוצח שהרג בזדון אין ממיתין אותו העדים עד שיביאהו לב"ד והיא אזהרת רפז כדכתיב ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט והוא הדין לכל מחוייבי מיתה כדאמ' פרק אלו הן הגולין דף י"ב ואם היה רודף אחר חברו להרגו מצילין הנרדף אחר התראה אפילו בנפשו של רודף:
מצות קצח להציל הנרדף דכתיב וקצותה את כפה וגו' וכדאמ' פרק בן סורר דאף על גב דאתיא בקל וחומר מנערה מאורסה דאף על פי שאינו בא אלא לפוגמה ניתן להצילו בנפשו של רודף כדכתיב ואין מושיע לה הא יש לה מושיע מושיעה בכל דבר שיכול דמדקאמר אין מושיע מכלל דבעינן תשועה רודף אחברו להרגו על אחת כמה וכמה וכי עונשין מן הדין היקשא הוא דכתיב כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו וגו' מקיש רוצח לנערה מאורסה וכו' כדאיתא התם ואם יכולין להציל באחד מאיבריו עושין כדתנן פרק המניח דף כ"ח וקצותה את כפה ממון וכו' כשיכולה להציל בדבר אחר שאין בו סכנת נפשות כמבושיו אבל אינה יכולה להציל על ידי דבר אחר נעשית כשליח ב"ד כיון שבעלה מוכה כל שעה כדכתיב מיד מכהו הויא מצילה מיד הרודף בנפשו ותניא בספרי אין לי אלא במבושיו מנין לרבות כל דבר שיש בו סכנת נפשות ת"ל והחזיקה מכל מקום וקצותה את כפה מלמד שחייב להצילה בכפה מנין שאם אינו יכול להציל בכפה יציל בנפשה תלמוד לומר לא תחוס:
אזהרת רפח שלא לחוס על הרודף כדכתיב לא תחוס עינך ומותר לחתוך העובר שבמעי המקש' לילד שהוא כרודף אחריה להורגה ואם יצא ראשו אין דוחין נפש מפני נפש וכדתנן פרק ו' דאהלות ומייתי לה פרק בן סורר דהוה ליה כילוד ואין דוחין נפש מפני נפש ואף על גב דרודף הוא שאני הכא דמשמיא הוא דרדפי לה לאימיה כדאיתא התם והוא הדין לכל העריות ולזכור שמצילין אותם בנפש.