קרית ספר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ח · הלכה ט
אין צולין את הפסח על כלי אבן וכלי מתכות פרק כיצד צולין משנה אין צולין את הפסח לא על השפוד ולא על האסכלה שהמתכת כשמתחמם מקצתו מתחמם כולו ונצלה הפסח מחום השפוד שבתוכו והוה ליה כפסח צלי מחמת דבר אחר ורחמנא אמר צלי אש ולא צלי מחמת דבר אחר ואם היה כלי מנוקב כדי שישלוט בו האור מותר וכלי אבן נמי מקום שנוגע בו הבשר נצלה מחמתו ולא מחמת האש. הסיק את התנור וגרפו שם מימרא דרבי יוחנן דאמר אין זה צלי אש דכתיב צלי אש צלי אש ב' פעמים ואי לא כתב רחמנא צלי אש ב' פעמים הוה אמינא אאש קפד רחמנא וחום התנור תולדת אש הוא ואם תתן בו בגד נשרף ונעשה פחם ואש להכי חזר וכתב צלי אש דבעינן אש ממש ולא חומו חתכו ותלהו על גבי גחלים הרי זה צלי אש ברייתא משמיה דרבי ורמינהי מכות אש אין לי אלא שנכוה באש בגחלת ברמץ וכו' מנין תלמוד לומר מכוה מכוה ריבה הא לאו ריבויא גחלת ולא אש נינהו אמרי גחלת של עץ לא איצטריך קרא לרבויי דפשיטא דאף היא אש כי איצטריך ריבוייא לגחלת של מתכת צלהו על גבי סיד או חרסית או חמי טבריה הרי זה אסור שאין זה צלי אש וגבי מכוה הוא דמרבינן להו בריבוייא דמכוה מכוה כדאמר' אבל הכא דלא גלי קרא לא הוי בכלל אש. כיצד צולין אותו ריש פרק כיצד צולין משנה מביאין שפוד של רמון תוחבו בתוך פיו עד בית נקובתו וכו' וכל עץ שרי מדאוריתא אלא דמדרבנן הוא דאמר שיהא של רמון דמחזי כמבושל אי הוי עץ אחר כדאיתא התם בגמרא ומדברי הרב ז"ל נראה דאפילו מדרבנן שרי כל עץ ולכתחלה הוא שהיו בוררין של רמון ותולה כרעיו ובני מעיו חוצה לו ולא יתנם בתוכו דהוי כעין תבשיל שם במשנה כרבי עקיבא דפליגא (אמר) ארב"י הגלילי ונראה דלא הוי בישול מדאוריתא אפילו נתנן בתוכו. נגע הבשר בחרסו של תנור יקלוף את מקומו שם במשנה משום דנתבשל שם מחום התנור ולאו צלי אש הוא כדאמרי' לעיל משום שנאמר צלי אש ב' פעמים למעוטי תנור שגרפו וחרס התנור גרוף ועומד הוא. נטף מרוטבו על החרס וחזר אליו יקלוף את מקומו שם במשנה משום דלא סגי בקליפה אלא בנטילה יפה יפה בעובי דשומן נבלע בתוכו הרבה ואותו שומן מבושל מן החרש. נטף מרוטבו על הסלת יקלף את מקומו וישליכנו שם במשנה ומפרש בגמרא בסלת רותחת דמטוי רוטבו מקום הסלת והוי צלי מחמת דבר אחר ואסור למיכליה לההוא רוטב שבתוך הסלת משום אל תאכלו כי אם צלי אש הילכך יקמוץ את מקומו וישרוף אותו קומץ כשאר קדשים פסולים והרב ז"ל לא כתב בסלת רותחת ומשמע דטעמ' דיקלוף את מקומו אינו אלא משום הרוטב עצמו דכיון שפירש לאו צלי אש הוא וטעם זה לא הוזכר בגמרא וצ"ע. סכו בשמן של תרומה חבורת כהנים יאכלו וחבורת ישראל אם חי ידיחוהו ואם צלי יקלפו את מקומו כדתנן התם במתניתין ובשמן של מעשר שני לא יעשנו דמים אצל בני חבורה כדתנן התם דאין פודין מעשר שני בירושלם ואפילו לאוכלו שם בקדושה דכי ירבה ממך הדרך ונתת בכסף כתיב. אין צולין שני פסחים כאחת מפני התערובת שם בריתא וגזרה מדרבנן היא שלא יבא לאכול פסח שלא למנוייו.