אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ד · הלכה ג

הלכה ב

הפסח שיצא מירושלם או שנטמא בי"ד ישרף מיד שם במשנה הפסח שיצא או שנטמא ישרף מיד ובגמרא בשלמא טמא כתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף וגבי קדשים קלים הוא דכתיב האי קרא אלא יוצא מנ"ל דכתיב הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה שמא נכנסה דמה אל הקדש בהיכל ונפסלה כדכתיב וכל חטאת אשר יובא מדמה וגו' וא"כ הוא יפה עשיתם ששרפתם אותה או שמא חוץ למחיצתה יצאה חוץ לעזרה ודרשינן לה מקרא יתירא דכתיב פנימה ולא איצטריך אלא לומר שמא יצאה ולא היתה פנימה וא"כ יפה שרפתם אותה א"ל אהרן למשה פנימה היתה ולא יצאה הא למדנו שאם יצאת היה לו לשורפה אשכחן קדשי קדשים קדשים קלים מנין אלא כל פסולי דקדש בשריפה ל"ש קדשי קדשים ל"ש קדשים קלים גמרא גמירי להו הל"מ וחטאת דאהרן לא איצטריך לפרושי בה שריפה באנינות' וביציאתה אלא מעשה שהיה הוא דאשתעי. נטמאו הבעלים או מתו שם במשנה נטמאו בעלים או מתו שאין פסולו בגופו אלא מחמת דבר אחר שאין לו אוכלים תעובר צורתו וישרף בששה עשר ר' יוחנן בן ברוקה אומר אף זה ישרף מיד ובגמרא אמר רב יוסף מחלוקת שנטמאו בעלים לפני זריקה דמשום הכי חשיב רבי יוחנן בן ברוקה פסולו בגופו דלא אתחזי בשר לאכילה אבל נטמאו לאחר זריקה דאתחזי בשר לאכילה אפילו ר' יוחנן בן ברוקה מודה דפסולו מחמת דבר אחר הוא ובעיא צורה אבל לת"ק אפילו נטמאו קודם זריקה בעיא צורה דמ"מ לא בא פסול זה אלא מחמת דבר אחר ור' יוחנן אמר אף לאחר זריקה נמי פליג ר' יוחנן בן ברוקה ואזדא לטעמיה וכו' משכו ידיהם ונזרק דמו בלא בעלים ה"ל כנטמאו או מתו ותעובר צורתו זה הכלל כל שפיסולו בגופו ישרף מיד בדם או בבעלים תעובר צורתו שם בריתא וטעמא דעיבור צורה דכיון דאין פיסולו חמיר דאינו בגופו לא שרפינן ליה בביזיון עד שתעבור הימנו צורת בשר ובתוס' כתבו דשריפה מיד כפיסולו בגופו סברא היא ועיבור צורה כפיסולו מחמת דבר אחר סברא נמי היא לפיכך אם שחטו אחר שנודע שמשכו בעלים את ידם או מתו או נטמאו ונדחו לפסח שני הרי זה ישרף מיד בתוספתא פ"ה דאפילו רבנן דר' יוחנן בן ברוקה חשבי ליה פסולו בגופו כיון דשחטו בלא בעלים והא דישרף בנטמאו בעלים היינו כשנטמאו כולן אבל נטמאו מקצתן זכו טהורים בחלק הטמאים בתוספתא פ"ז בני חבורה שמתו או נטמאו מקצתן השאר אוכלים ואין חוששין ואם התחילו כולן לאכול ונטמאו מקצתן לא זכו טהורים בחלק הטמאים אלא ישרף חלק הטמאים. נטמא שלם או רובו שורפין אותו שם במשנה ומפרש טעמא בגמרא כדי לביישו ומעצי המערכה דאע"ג דאין יכול להנות מעצי הקדש לב ב"ד מתנה עליהם הואיל והזקיקוהו לשרוף לפני הבירה בפני הכל כדי לביישו שלא נזהר בפסחו לא הטריחוהו להביא מעצים שלו. נטמא מיעוטו וכן הנותר שורפין אותו בחצרותיהן מעצי עצמן כדתנן התם ובגמרא ת"ר מעצי המערכה בחצרותיהם אין שומעין להם דילמא פיישן מינייהו ואתי לידי תקלה משמע דאי לאו הכי שרי מדאוריתא דלב בית דין מתנה עליהם ואפילו מאן דלית ליה בעלמא לב בית דין מתנה עליהם הני מילי בקרבנות דקדושת הגוף אבל בקדושת דמים כולי עלמא מודו ואיפשר נמי דבלאו לב בית דין מתנה עליהם הוה שרי למשרפיה בעצי המערכה דהא קדשים נינהו וכיון דנטמאו דינן בשריפה מדאוריתא ומצי למשרפינהו מעצי הקדש.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה