אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ד · הלכה ב

הלכה א

בשר הפסח שנטמא ונודע לו קודם זריקה לא יזרוק את הדם פרק כיצד צולין משנה נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם ואמר רב אם זרק הורצה ואמרינן דאתי כרבי יהושע דאמר כל הזבחים שבתורה בין שנטמא בשר וחלב קיים או איפכא זורק הדם אבל לתנא דמתניתין אף על גב דחלב קיים אם זרק לא הורצה דאכילה מעכבא דכתיב איש לפי אכלו תכוסו ואיתקש אוכלין למנויין דאמר' דאם נשחט שלא למנוייו פסול דכתיב במכסת וכתיב תכוסו הכתוב שנה עליו לעכב ואם לא נודע לו עד שנזרק הדם הורצה שהציץ מרצה על שגגת בשר שנטמא ואינו מרצה על הזדון שם במשנה הפסח שנזרק דמו ואחר כך נודע שהוא טמא הציץ מרצה ופטור מפסח שני ובגמרא טעמא דנזרק ואחר כך נודע הא נודע ואחר כך נזרק לא מרצה ורמינהי וכו' אמר רבינא טומאת הבשר בין בשוגג בין במזיד הורצה זריקתו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה דאכילה מעכבא כדאמר' והא דאמרינן פרק האשה רבה דמדאוריתא ציץ מרצה אטומאה ואזריקה בין בשוגג בין במזיד ואמרי רבנן דבמזיד לא הורצה לרבינא מזיד דזריקה ולר' שילא מזיד דטומא' נראה דהיינו לכל הזבחים דאכילה דידהו לא מעכבא כפרתן דאף על גב דכתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם מלמד שכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים אפילו הכי עיקר כפרה בדם אבל קרבן פסח דעיקריה לאכילה אתא זריקתו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה מדאוריתא כיון דלא הוה חזי לאכילה בשעת זריקה אבל בשוגג אף על גב דאיגלאי מילתא בתר זריקה דבטומאה היתה אפילו הכי בשעת זריקה שלא נודע עדין שנטמא הויא זריקה ראויה וכשאחר כך נודע שהיה טמא הפסח הציץ מרצה עליו כדאמר'. נטמאו מקצת האיברים שורף את הטמאים ואוכל את הטהורים נטמאו האימורין והבשר קיים זורק את הדם והבשר נאכל לערב שם במשנה נטמא חלב ובשר קיים זורק את הדם. נטמאו הבעלים אחר שנשחט לא יזרוק הדם שם סוף בריתא דר' יהושע נטמאו הבעלים במת לא יזרוק ואם זרק לא הורצה דרחמנא דחייה לטמא נפש בפסח לשני ואין הציץ מרצה בטומאה אלא כשנטמא טומאת התהום כדאיתא בדוכתיה.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה