קרית ספר על משנה תורה, הלכות ציצית· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה יב
ציצית שעשה אותה גוי פסול שנאמר דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית בני ישראל ולא הגוי אבל אם עשה אותה ישראל בלא כוונה כשרה דבטוויה הוא דמפסיל אם לא עשאו לשם ציצית אבל בתלייה לא מיפסיל. וציצית שנעשה מן העשוי מקודם פסול כיצד הביא כנף שיש בה ציצית ותפרה על הבגד אפילו יש בה אמה על אמה פסול שנאמר ועשו להם ציצית ולא מן העשוי והרי זה דומה למי שנעשת מאליה ומותר להתיר ציצית מבגד זה לתלותה בבגד אחר דליכא ביזוי מצוה כיון שחפץ ללובשו ומן העשוי נמי ליכא דהא מתקנו עכשיו. תלה החוטין בין שני כנפים מזו לזו כהלכתן ואח"כ חתכן באמצע ונתפרדו זה מזה פסול שהרי בעת שקשרם היו פסולים לפי שהן מעורבות זו בזו ובשעה שפסקן נעשו שתי ציציות נמצא עושה מן העשוי וקרא קאמר תעשה לך ולא מן העשוי. הטיל ציצית על הציצית אם נתכוון לבטל את הראשונות מתיר הראשונה או חותכה וכשרה דלאו תעשה ולא מן העשוי הוא כיון שנתכוון לבטל את הראשונות מעיקרה אבל נתכוון להוסיף אע"פ שחתך אי זו מהן פסולה שהרי כשהוסיף פסל הכל וכשהתיר או חתך התוספת נמצא השאר נעשה מן העשוי שעשייתו ראשונה פסולה היתה וכן המטיל ציציות לבעלת ג' ואח"כ השלימה לד' והטיל לרביעית כולה פסולה דכתיב תעשה ולא מן העשוי.