קרית ספר על משנה תורה, הלכות ציצית· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה י
אחד חוטי לבן ואחד חוטי תכלת אם רצה לעשות שזורין עושה דתכלת סתם הוא טווי ושזור דילפי' ממשכן ואמרה תורה תן תכלת ותן לבן מה תכלת טווי ושזור אף לבן טווי ושזור וסבירה ליה לרב ז"ל דלאו לעיכובה הוי. חוטי הציצית בין לבן בין תכלת צריכין טוויה לשם ציצית דכתיב גדילים תעשה לך לשם חובך. ואין עושין אותה מצמר הגזול דכתיב ועשו להם משלהם לאפוקי גזול ולא משל עיר הנדחת ולא משל קדשים דכיון דאסור ליהנות מהם לאו שלהם נינהו. המשתחוה לבהמה צמרה פסול לציצית נראה דהוי מדרבנן כיון דאינה נאסרת להדיוט וטעמה משום מצוה הבאה בעבירה דהוי מדרבנן ואפילו עשה בה מעשה שאסרה להדיוט לא הוי צמרה פסול לציצית מדאוריתא דמצות לאו ליהנות נתנו כדרבא בלולב של ע"ז דאמר דיצא בדיעבד.