קרית ספר על משנה תורה, הלכות פרה אדומה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה ג
נגמרה שריפתה חובטין אותה והעצים שנשרפו עמה וכורכין אותן כדתנן במתני' דפ"ג ותניא בספרי על פרשה ישרוף ר' יהודה אומר שלא ימעט לה עצים מרבה הוא לה חבילי אזוב ואזוב יון בשביל להרבות את האפר. כל שחור שאפשר שיכתש ויהיה אפר בין מבשרה בין מהעצים כותשין אותו עד שיעשה אפר ושאין בו אפר מניחין אותו וכדתנן במתניתין וכל עצם שנשאר בלא שריפה בין כך ובין כך היה נכתש כדתניא במתניתין ונראה דטעמא דבשר ועצים שאין בהם אפר מניחין אותו ועצם כותשין משום דבשר בני שריפה נינהו ולהכי לא מיקרו שרופים עד שיהא בהם אפר אבל עצם אפילו אחר שריפתו הוא שלם דלאו בר שריפה הם כבשר ועצים ולכך נכתשים בין כך ובין כך.