קרית ספר על משנה תורה, הלכות פרה אדומה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה א
אין שורפין את הפרה אלא חוץ להר הבית כדכתיב והוציא אותה אל מחוץ למחנה בהר המשחה על גבי כיפין מפני קבר התהום כדתנן פרק ג' וטומאת הכהן וטבילתו וסמיכת הזקנים עליו שם בפרק שלישי וכדאיתא לעיל דליהוי טבול יום וסידור מערכה מעצי ארזים וכו' שם במשנה וכפתוה בחבל ראשה לדרום ופניה למערב כדתנן התם והכהן ג"כ פניו למערב לצד מקדש כדכתיב והזה אל נכח פני אהל מועד וגו' ושוחט בימינו ומקבל בשמאלו דלא כר' יהודה דאמר בימינו היה מקבל אחר שחיטה ונותן לשמאלו ולכ"ע מזה באצבע ימינו דנאמר בהן ואצבע ונאמר במצורע בהן ואצבע מה להלן מיומנה שבימין אף כאן מיומנה שבימין דהואיל ונאמרו בתורה אצבעות סתם ופרט הכתוב בא' מהן שהיא ביד הימין אף כל אצבע מהימין דכתיב הימנית המיומנת שבימין הרגילה שבאצבעות המוכנת שימושה בה וכדתני' בספרי ותני' נמי התם מדמה באצבעו מצותה מצות יד ולא מצות כלי כלוג שמן שהוא מכשיר נמי ואין כשר אלא ביד וההזאות שבעה כדכתיב והזה ז' פעמים על כל הזאה טבילת אצבע בדם כדתנן התם דכתיב וטבל והזה ודרשי' על כל הזאה טבילה כדדרשינן בספרי מדמה ז"פ שחוזר לדם ז"פ וכדא' פ"ק דמנחות דשיירי הדם שבאצבע פסולין דכתיב התם והזה מן הדם שבענין למעוטי שירים שבאצבע שצריך לטבול אצבעו בין כל הזאה והזאה דהכי משמע והזה מן הדם שבענין האמור למעלה וטבל הכהן באצבעו בדם מאותו דם שבכלי שטובל בו יזה כל הזאות ולא שבאצבע והכא נמי בעינן על כל הזאה טבילה וכדאיתא התם גבי פרה. גמר מלהזות הזאות דם פרה אדומה מקנח ידו בגופה של פרה כדתנן במתניתין דפרה לא גמר מקנח אצבעו בין כל הזאה והזאה כדאי' קנוח בגופה של פרה כתבו בתוס' התם טעמא דכתיב בסיפיה ואת דמה ישרוף אלמא דמה טעון שריפה ולכך מקנח בגוף הפרה. ירד והצית האש באליתות כדתנן התם וכשיצת האור ברובה ותקרע בטנה משליך לתוכה עץ ארז ואזוב בשני התולעת כדכתיב והשליך אל תוך שריפת הפרה וכדתנן במתניתין פ"ג ותניא בספרי עץ שומע אני כל עץ במשמע ת"ל ארז אי ארז שומע אני אפילו ענף ת"ל עץ הא כיצד זו בקעת של ארז אזוב ולא אזוב יון וכו' ולא כל אזוב שיש לו שם ליווי ושני תולעת ששינתו תולעת ולא ששינתו דבר אחר ועוד תניא בספרי ר' עקיבא אומר והשליך אל תוך שריפת הפרה שומע אני משתעשה אפר ת"ל הפרה יכול יקרענה ויתננו בתוכה ת"ל והשליך אל תוך שריפת הפרה הא כיצד משתבקע על ידי שיצית האור ברובה ובפ' טרף אמרינן שני תולעת של פרה עשרה זוז משקלה דאע"ג דלא בעי' כובד כר' שמעון בן אלעזר אפ"ה אם נתהבהבה יביא אחרת כדתניא התם משום דכתיב אל תוך שריפת והא דאמר רב עץ ארז ואזוב ושני שקלטתן שלהבת כשרה מוקמי לה בנכפפת שהשלהבת נמוכה וסמוכה לגחלת וקרינן בה אל תוך ומפני שיש מיני ארז ואזוב ושני אומר ג' פעמים על כל דבר כדתנן במתני' ושלשתן מעכבין זה את זה כדתנן במתני' דהקומץ ג' שבפרה ובגמרא טעמא דכתיב חקה דהויא עכובה וכריכה מפרש טעמא בפ' טרף בקלפי אליבא דר' משום דכתיב ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך וגו' שיהיו נלקחין בבת אחת ואינו משליך קודם שיצת האור ברובה ולא אחר שתעשה אפר כדאמרינן לעיל לר' עקיבא ואם השליך פסולה כדכתיב אל תוך שריפת הפרה דמשמע שהיא נשרפת דהיינו שיצת האור ברובה ועדין היא פרה ולא אפר וכתיב חקה לעיכובא. בין שהשליך כולן כא' או זה אחר זה בין תוך גופה או תוך שריפתה בין נקרעה בין קרעה ביד או בסכין כשרה וכדתניא בתוספתא וטעמא דלא קפיד קרא אלא אתוך בין אפרה בין אשריפתה דכתיב שריפתה וכתיב הפרה כדאמרינן לעיל וכן קרעה כיון שכבר הוצת האור ברובה כשרה דלא קפיד קרא אלא שישליך תוך שריפת הפרה וזה אחר זה נמי כשרה דאף על גב דבעינן כריכה היינו כשלוקחין בידו להשליכן כדכתיב ולקח שיהו נלקחין כאחד אבל אם אחר שלקחן כרוכין נפרדו והשליכן אחד אחד כשרים כדאמ'.