קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יח · הלכה כד
קדשי גוים אין חייבין עליהם משום פגול נותר וטמא פרק ב"ש משנה פלוגתא דר"ש ורבי יוסי ובברייתא נמי פליגי וסתמא דתלמודא מפרש טעמא דר"ש ולהכי נקטי' כותיה ומפרש דאתי פגול עון עון מנותר ואתי נותר חלול חלול מטומאה ובטומאה כתיב בני ישראל ולא גוים. לבונה וקטרת ועצים אין חייבין עליהם כרת משום פגול ונותר וטמא שם אמר רבא מסתברא כמ"ד כמחלוקת בטומאת הגוף כך מחלוקת בטומאת בשר מ"ט כיון דלא קרינא בהו בעצים ולבונה לר"ש וטומאתו עליו דטומאת הגוף לא קרינא בהו והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל והאמר מר [והבשר] לרבות עצים ולבונה לפוסלה בעלמא ומעלה דרבנן הוא וקרא אסמכתא בעלמא והכי אמרינן בפסחים דאין לוקין עליו כך כתב רש"י ז"ל וקשיא לי טובא חדא השגת הראב"ד ז"ל דלדעת ר"ש הוא מאי דאמר רבא ועוד שהרב ז"ל כתב לעיל דבלבונה לוקה ולכך נראה לי דנקט הרב ז"ל לישנא דרב טביומי כמחלוקת בטומאת בשר כך מחלוקת בטומאת הגוף ומ"ט כיון דקרינא ביה והבשר אשר יגע בכל טמא קרינא ביה וטומאתו עליו ונכרתה כלומר כיון דבטומאת בשר אמרי רבנן לוקה בעצים ולבונה בטומאת הגוף נמי אית להו דלוקה דהא גבי הדדי כתיבי והשתא הוי כרבנן ואינו חייב כרת בטומאת הגוף דהא ילפינן מטומאת בשר דליכא בה אלא מלקות ואפשר דרבא דקאמר מסתברא כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו אהא דרישא נמי הדר ותלמודא הוא דמפרש טעמא דכמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו דסיפא וקאמר כיון דלא קרינא ביה וטומאתו עליו וא"כ נקטי' כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו דרישא דאתיא כרבנן כדפ':