קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יח · הלכה טז
אינו חייב כרת על דבר שיש לו מתירין עד שיקרבו מתיריו משנה פ"ב דמעילה כל שיש לו מתירין אין חייבין עליו משום פגול נותר וטמא עד שיקרבו מתיריו דהכי כתיב בפגול דשלמים לא ירצה ואמרינן כהרצאת כשר כך הרצאת פגול מה הרצאת כשר עד שיקרבו מתיריו אף הרצאת פגול עד שיקרבו מתיריו ויליף נותר וטמא מפגול כך כתב רש"י ז"ל שם ובפרק הקומץ רבה תניא ובת"כ יכול יהו חייבין משום טומאת הגוף בבשר טהור לפני זריקה ת"ל כל טהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל זבח השלמים אשר לה' ונכרתה וגו' בשר הניתר לטהורים חייבין עליו משום טומאה ושאינו ניתר לטהורים אין חייבין עליו משום טומאה וקודם זריקה עדין לא ניתר לטהורים אוציא אני את הלן ואת היוצא וכו' ת"ל אשר לה' ריבה יכול שאני מרבה את הפגולין וכו' ת"ל מזבח השלמים מיעט ואחר שריבה הכתוב ומיעט מרבה אני את אלו לן ויוצא שהיתה להם שעת הכושר ומוציא אני את שלא היתה להן שעת הכושר להיות ניתר לטהורין כגון לפני זריקת דמים אין חייבין עליו משום טומאה וכל שאין לו מתירין כיון שקדש בכלי חייבין עליו משום טומאה דכתיב אשר יקדישו לרבות את כולן יכול מיד שהוקדשו יתחייבו עליהם משום טומאה ת"ל יקרב כדדרש רבי אליעזר פ' ב"ש וכי יש נוגע חייב אלא בהוכשר ליקרב הא כיצד יש לו מתירין משיקרבו כדילפינן נמי לעיל אין לו מתירין משיקדש בכלי שהוא מכשירו לאכילה האמורה בהן. וכן אם אכל מבשר חטאות הנשרפות פ"ב דמעילה משנה פרים הנשרפים ושעירים הנשרפין מועלין וכו' הוזה דמן חייבין עליהם משום פגול נותר וטמא דהא מרבינן מאשר יקדישו כל דבר.