קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יב · הלכה ו
נסכים שקדשו בכלי שרת ונפסל הזבח בשחיטה לא קדשו הנסכים ליקרב נפסל אחר כך קדשו משנה פרק התודה ובגמרא אמר זעירי אין הנסכים מתקדשים אלא בשחיטת זבח מאי טעמא אמר קרא זבח ונסכים שהזבח מקדש הנסכים ואם כן דשחיטת זבח מקדש להו ולא מתקדשי קודם אם נפסל הזבח בשחיטה לא קדשו הנסכים דשחיטה דפסול לא חשיבא שחיטה לקדושי נסכים אבל נפסל הזבח מקבלה ואילך קדשו נסכים ואם יש שם זבח אחר יקרבו כדתנן התם וטעמא כדאמר ר' ינאי דלב בית דין מתנה עליהם דאם לא הוצרכו יהו לזבח אחר ולב ב"ד מתנה מהני להו משום דאין הזבח מפגל הנסכים כרבנן כר"מ סוף פרק הקומץ זוטא דאמרו לו לרבי מאיר והלא אדם מביא זבחו היום ונסכיו למחר אפילו עד עשרה ימים כדכתיב מנחתם ונסכיהם ואמר מר ואפילו למחר אלמא לאו מזבח נינהו ולהכי אפילו הביאם עם הזבח איפשר לשנותו לזבח אחר ולא הוקבעו כלחמי תודה דהזבח מפגלן ובקרבן יחיד דלא שייך לב בית דין מתנה יפסל בלינה וכן בצבור שלא היה שם זבח אחר זבוח באותה שעה דכיון דהיה זבוח באותה שעה לא אמרו שנסכים שהפרישן לזבח זה שמותרין לזבח אחר אבל מדאוריתא הוה מהני לב בית דין לשנותם לזבח אחר ולאפוקינהו נמי לחולין אם לא הוצרכו אלא משום גזרה שלא יאמרו דבלא נפסל יוצאין נסכים מכלי שרת לחול. כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן יקרבו נסכיהם דכשרים הם אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה וחטאת ופסח דפסולין שלא לשמן אין טעונין נסכים.