קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יב · הלכה א
שתי הלחם ולחם הפנים ועומר התנופה שהוסיף במדתן או חסר כל שהוא פסולות תוספתא דמנחות פרק ח' דכיון דהתורה קבעה מדה לשתי הלחם שני עשרונים וללחם הפנים שני עשרונים לחלה ועומר שהוא עשירית האיפה לתנופה מעכב ואם הוסיף או חסר פסל בין שהוסיף בסלת בין שלא הוסיף בסלת אלא שיתר בחל' אחת וחסר כנגדה בחל' אחרת דעשרון בעינן לכל חד משתי הלחם ושני עשרונים לכל חד מלחם הפנים אבל ריבה מדת סאין או חסר מדת סאין כגון עומר שהיה משלשה סאין שהביאו משנים כשר כיון שהוציא עשרון שלם כדאיתא בתוספתא פרק ו'. חלות תודה ורקיקי נזיר שחסרו עד שלא נזרק דם הכבשים פסולין משנזרק הדם כשרים. וכן שתי הלחם בזריקת דם הכבשים ושני סדרים בהקטרת בזיכין. אבל נסכים שחסרו אפילו קרב הזבח יביא אחרים למלאתן בתוספת' פ"ו חלות תודה ורקיקי נזיר מעכבין זה את זה ומיעוטן מעכב את רובן וקודם זריקה הוא דמעכבי משום דהזבח נקרב עליהן דכתיב על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו משמע דבעינן שיהו החלות שלימות בשעת שחיטה וזריקה וכן שתי הלחם בזריקת דם הכבשים וב' סדרים בבזיכין דהוו כמנחה שחסרה קודם קמיצה דפסולה כדילפינן לעיל ונסכים בעינן להו שלמים בשעת ניסוך אפילו קרב הזבח כדכתיב ויין לנסך רביעית ההין דמשמע דבשעת ניסוך יהא רביעית ההין.