אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק טו · הלכה יט

הלכה יז

כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן פרק התכלת תניא כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן או לפני עצרת או אחריו הדם יזרק שלא לשמן והבשר יאכל ואם היתה שבת לא יזרוק דכיון דאידחי מקרבן צבור בשלא לשמן תו לא דחי שבת ואם זרק הורצה להקטיר אימורין לערב אבל היום לא יקטירם ואי קשיא דאמאי אינו טעון לחם וזרוע כדמעיקרא אי שחטיה לשמו וכדאמר' באשם מצורע דטעון נסכים שאין אשם בא בנדבה הכא נמי לא מייתו צבור שלמי נדבה ליתא דלחם לא דמי לנסכים דנסכים חשיבי טפי כגוף הקרבן משום דקרבי למזבח אבל לחם לא חשיב כגוף הקרבן משום דאין בו למזבח וזרוע בשלה נמי אף על גב דגופיה דזבחא הוא אין לחוש בכך דשלמי נזיר גופייהו אפילו לא היה מקיים בהם מצות זרוע בשלה לא היה פסולין בכך הואיל ונעשו העבודות כמצותן. וכן שלמי נזיר שלא לשמן נאכלין ליום ולילה ואינם טעונין לחם שם תני לוי שלמי נזיר ששחטן שלא כמצותן דהיינו שלא לשמן כפיר' אחד של רש"י ז"ל כשרים ולא עלו לבעלים לשם חובה ונאכלין ליום ולילה כחומר של שלמי נזיר דדינו כדין תודה דאמר מר תודת שלמיו לרבות שלמי נזיר ליום ולילה ואין טעונין לא לחם ולא זרוע כדאמר' לעיל וכן אשם נזיר ואשם מצורע שם תני לוי אשם נזיר ואשם מצורע ששחטן שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה:

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה