קרית ספר על משנה תורה, הלכות עבדים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ה · הלכה ז
הכהו על עינו וחסרה מאורה או על שינו ונדדה אם אינו יכול להשתמש בהם יוצא לחרות דאף על גב דלא סמאה לגמרי הויא השחתה כיון שאינו יכול להשתמש בה ואם היתה כך מעיקרא והפילה אינו יוצא לחרות דהויא כנפולה כבר. הכהו על ידו אינו יוצא לחרות דחוזר ובעיא מום שאינו חוזר כדאמרינן. תלש בזקנו ודלדל בו עצם דאף על גב דליכא ביטול מלאכה כשן ועין דעצם דזקן לאו מידי עבד כיון דבגלוי הוא ואינו חוזר הוי ככ"ד ראשי איברים דלחפשי ישלחנו כתיב והוי ריבויא ואינו לשון כלל להיות נידון בכלל ופרט אלא בריבה ומיעט וריבה וריבה הכל ולא תימא א"כ הכהו על ידו וצבתה נמי אע"ג דחוזר דאם כן שן ועין מאי אהני ומאי מיעט.