קרית ספר על משנה תורה, הלכות עבדים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה ג
יש לרב ליתן שפחה כנענית לע"ע שמכרו לו בית דין כדכתיב אם אדוניו יתן לו אשה וילדו לו וגו' ובמכרוהו ב"ד משתעי כדאמר' לעיל וכתיב יתן לו אשה לו ולא למוכר עצמו וכיון דאין לו רשות אסורה עליו ולנמכר ע"י ב"ד כופהו רבו על כך דתניא כי משנה שכר שכיר עבדך שכיר אינו עובד אלא ביום ועבד עברי בין ביום ובין בלילה והלא כבר נאמר כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה וכו' אלא אמר רבי יצחק מכאן שרבו מוסר לו אשה כנענית ואי מרצונו הא כתיב אם אדוניו יתן לו אשה וכדאיתא התם דף ט"ו והאי קרא בשפחה כנענית איירי כיון דכתיב האשה וילדיה תהיה לאדוניה וגו' כדדרשינן במכילתא ובן הרב כופהו על כך אם מת אביו כיון דכתיב שש שנים יעבוד להביא את הבן כדאמר' לעיל הוי עבודה לבן כעבודה לאב ביום ובלילה כדאמ'. ואין עבד עברי מותר בשפחה כנענית עד שתהיה לו אשה ישראלית ובנים ורבי אליעזר בן יעקב דדריש אם בגפו יבא בגפו יצא יחידי נכנס יחידי יצא דבגפו דרש ליה נמי לשון בגופו שאם בא בגופו יחידי שלא היו לו אשה ובנים יצא יחידי ואם לא בא יחידי אלא שיש לו אשה ובנים לא יצא יחידי משפחה כנענית אלא רבו יכול למוסרה לו וכדאמרינן דף כ' ואפילו היה עבד עברי כהן מותר בשפחה כנענית כדפשיט רב התם דחידוש הוא שהתירה תורה שפחה כנענית לא שנא ישראל ולא שנא כהן אף על גב דריבה הכתוב בהן מצות יתרות. ואין האדון יכול להפריש העבד מאשתו הישראלית כשמוסר לו שפחה כנענית דכתיב אשתו עמו ואינו יכול ליתן לו ב' שפחות ולא א' לב' עבדים דכתיב יתן לו אשה. מסר לו שפחה ולא יצא בשש ונרצע והגיע יובל ואינו רוצה לצאת וחבל בו רבו שיצא פטור שהרי נאסר עתה בשפחה כנענית.