קרית ספר על משנה תורה, הלכות עבדים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה א
האדון חייב במזונות אשתו ובניו של עבד עברי כדתניא התם דף כ"א ויצא מעמך הוא ובניו עמו אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו אמר ר' שמעון אם הוא נמכר בניו ובנותיו ואשתו נמכרים אלא מכאן שרבו חייב במזונות בניו ואשתו וצריכי תרי קראי כדאיתא התם ודוקא אשתו נשואה ומותרת לו ולא ארוסה ולא דאסורה לו דכתיב אשתו עמו אשה הראויה לעמוד עמו ובמכילתא דריש אשתו למעוטי שומרת יבם עמו למעוטי ארוסה שאינה עמו. ובנמכר לגוי נמי כתיב ויצא בשנת היובל הוא ובניו עמו ואפילו במזונות אשה ובנים שלקח מדעת רבו חייב הרב במזונותיהם דמדכתיב אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו וגומר משמע דבשעת יציאה יש לו אשה ובנים אפילו לא היו לו בשעת כניסה ומיהו דעתו בעינן כיון דחייב במזונות דכשהיה לו בשעת כניסה אדעתא דהכי קנאו אבל לא היה לו לאו אדעתא דהכי קנייה דלינסיב אשה ויהא חייב במזונותיהם אלא מדעתו. ואין לרב במעשה ידי האשה או הבנים כלום אלא לעבד הם.