קרית ספר על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ח · הלכה טו
האיש שנדר בנזיר יש לו להביא קרבנות אביו שמת והיה נזיר והפריש מעות לקרבנותיו יביאם בשביל עצמו בין שהזיר אחרי מות אביו בין שהיו שניהם נזירים ומגלח עליהם ואין האשה נזירה מגלחת על קרבנות שהפריש אביה לקרבנותיו ודבר זה הלכה מפי הקבלה הוא שהבן מגלח ולא בת כדאמר והבת אינה מגלחת אפילו במקום שאין בן ואם לא אמר יפלו המעות לנדבה כיון שהפרישם לקרבנות היו בנים רבים יש לכל אחד לגלח על חלקו והבכור נוטל פי ב' כי היכי דשקיל בכל הנכסים דירושלמי היא ולפום דשקיל מגלח ובין בנזיר זמן בין בנזיר עולם בין הוא בין אביו מגלח על קרבנותיו כדאמר דבכל נזירות גמירי דמגלח על קרבנות אביו. הפריש לקרבנות טומאה ומת וכן אם הפריש לקרבנות טהרה והבן רוצה לגלח תגלחת טומאה לא יביא קרבנות אביו משום דהוי ספק אי גמירי דמביא קרבנות אביו כי האי גוונא או לא אלא אידי ואידי בעינן נזירות טהרה ואם הביא זבחיו לא עלו לו דאין ספק מוציא מידי ודאי.