קרית ספר על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ח · הלכה יב
שלמי נזיר ששחטן שלא כמצותן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה כשלמי נדבה דכתיב בהו כאשר נדרת לה' אלהיך נדבה נדר הוא וקרי ליה נדבה אלא אם כמו שנדרת עשית לשמה יהא נדר ואם לאו יהא נדבה ויביא אחרת לנדרו. ונאכלין ליום אחד ולילה כחומר שלמי נזיר דכתיב בתודה על זבח תודת שלמיו ודרשינן שלמיו לרבות שלמי נזיר ליום ולילה כתודה דכתיב בה ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר ואין טעון לחם ולא מתנות ולא זרוע הואיל ואין הנזיר ניתר בהם. שלש בהמות אלו והלחם שלהם הכל מן החולין כשאר נדרי הקדש דילפינן דאין באים אלא מן החולין מדכתיב בפרו של אהרן והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו משלו ולא משל צבור ולא משל מעשר דתרי אשר לו כתובים בפרשה ומיתורא דרשינן דלא הוה צריך למיכתב את פר החטאת אשר לו אלא את פר החטאת ותו לא דפרו של אהרן ידעינן שפיר דאינו בא אלא מן החולין כיון דנשרף מידי דהוה אעולות דאינן באות אלא מן החולין דאינה באה ממעשר דמעשר טעון אכילה כדכתיב ואכלת וגו' ועולה אינה נאכלת אלא כתב החטאת אשר לו ללמד על כל חטאת שאינה באה אלא מן החולין ושאר זבחים הוקשו לחטאת בקרא דזאת התורה לעולה ולחטאת וגו' לומר מה חטאת לא באה אלא מן החולין כדילפינן אף כל אינו בא אלא מן החולין ואפילו אמר ע"מ שאגלח ממעות מעשר שני אינו מביא אלא מן החולין.