אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ז · הלכה ט

הלכה א

נזיר שנצטרע והוחלט ימי חלוטו וספרו אין עולין לו לימי נזירותו וימי הסגר אין עולין לו דאין לי שאינן עולין לו מן המנין אלא ימי טומאה דכתיב וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא ואח"כ והזיר לה' כל ימי נזרו והימים הראשונים יפלו ומעכשיו התחיל להזהיר לה' ימי נזרו לאחר שהביא כפרתו ימי חלוטו מנין שאין עולין לו אמרת ק"ו ומה נזיר בקבר ששערו ראוי לתגלחת טהרה שאינו מגלח ומביא קרבן טומאה כדאמ' לעיל אלא מגלח לסוף שלשים יום בשביל נזירות ואע"פ כן אין ימי בית הקברות עולין לימי נזירותו כדאמ' אלא כשיוצא יתחיל למנות ימי חלוטו שאין שערו ראוי לתגלחת טהרה שכן צריך לגלח בשביל צרעתו אינו דין שלא יעלו לו מן המנין ימי ספרו מנין שלא יעלו לו לימי נזירות דין הוא מה ימי חלוטו טעון תגלחת כדמפרש ביה קרא אף ימי ספרו לאחר שנתרפא חוזר ומגלח ואז הוא נטהר לגמרי ומה ימי חלוטו אין עולין לו כדילפינן מק"ו אף ימי ספרו הואיל ותרוייהו טעונין תגלחת כדאמר אבל ימי הסגרו שאין טעונין תגלחת עולין לו וכן ימי זיבת איש ואשה עולין למנין ימי נזירות אע"פ שהן טמאים ודבר זה הלכה למשה מסיני הוא ואין צריך לומר שאר טומאות שעולין לו ואין סותר כלום. נטמא במת בתוך ימי צרעתו סותר שהרי בנזירותו הוא עומד דלכי מתרפא משלים על מה שכבר מנה קודם שנצטרע ואע"פ שהוא טמא.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות נזירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה