אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ו · הלכה יח

הלכה טז

טומאת התהום דגמרי הלכתא שאין אדם בעולם מכירה ולא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד אבל הרוג לא דהא ידע ביה מי שהרגו. המת שהוא גלוי אינו טומאת התהום מושקע בקרקע המער' הויא טומאת התהום. טמון בתבן או בצרורות טומאת התהום דהא איפשר שלא הכיר בו אדם מעולם שהרי תבן יכול להתגלגל עליו על ידי רוחות וצרורות עשויין להתגלגל ממקום למקום אבל במים ובאפלה ובנקיקי הסלעים אינו טומאת התהום דיכולין להסתכל בהם באור ונקיקי הסלעים נמי הואיל והן חלולין יכול אדם להסתכל בהם על ידי הדחק והוו גווני דטומאת התהום הלכתא גמירי להו דכל שאיפשר שלא הכיר בו אדם הוי טומאת התהום. נזכר שנטמא במת וירד לטבול והביא קרבנות טומאה ומנה נזירות וגלח בטהרה ונודע לו שמת היה מושקע במערה אף על פי שהיא טומאת התהום סותר מפני שהוחזק לטומאת מת ודאי שטבלו עליו ואינו יוצא מחזקתו דחזקה דאוריתא כדילפינן בכמה דוכתי לא היה טמא מת אלא שירד להקר חזקת טהור טהור עד שידע שנגע בטומאה נמצא המת על פני המים חזקתו שנגע ולא הויא טומאת תהום:

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות נזירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה