אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ו · הלכה טז

הלכה טו

נזיר שגלח תגלחת טהרה ואחר כך נודע לו שטמא היה בטומאה ידועה סתר הכל ומביא קרבן טומאה ומגלח ומונה ימי נזירות ומביא קרבנות טהרה ואם בטומאת התהום נטמא אינו סותר והלכתא גמירי לה לטומאת התהום בנזיר ועושה פסח דאינה מטמאה ואם עד שלא נזרק א' מן הדמים של קרבנות טהרה נודע שהוא טמא אפילו בטומאת התהום סתר הכל דכי גמרי הלכתא בטומאת התהום דלא סתרה דוקא בשנודע לו אחר זריקת אחד מן הדמים אבל נודע לו קודם סותר דבזריקת דם תליא מילתא דסתירה דכיון שנזרק עליו אף על פי שלא גלח לא סתרה טומאת התהום דבזריקה הותר הנזיר ביין וטומאה דכתיב ואחר ישתה הנזיר יין וכתיב אחר התגלחו את נזרו מה התם אחר מעשה יחידי עביד תנופה אף כאן אחר מעשה יחידי ישתה יין.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות נזירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה