קרית ספר על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ו · הלכה יא
תגלחת טומאה כיצד היה מזה עליו בשלישי ובשביעי כדכתיב ביום טהרתו וכתיב בטמא מת והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וטובל אחר הזייה כדכתיב בטמא מת וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וגו' ומגלח בו ביום כדכתיב וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו יכול אפילו לא הזה ת"ל ביום טהרתו ומביא קרבנותיו ביום השמיני והם שתי תורים או שני בני יונה אחד לעול' ואחד לחטאת וכבש בן שנתו לאשם כדכתי' וביום השמיני יביא שתי תורים או שני בני יונה וגו' והביא כבש בן שנתו לאשם וגו' וסותר ימי' הקודמי' כדכת' והימים הראשוני' יפלו ומתחיל למנות נזירותו כדכתיב וקדש את ראשו ביום ההוא לחזור ולהתחיל מנין נזירותו והזיר לה' את ימי נזרו יחזור וימנה בתחלה והימים הראשונים יפלו ואם גלח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום דנזיר טהרתו תלויה בימיו בשביעי שלו דכיון שהוזה וטבל הוי טהור כדכתיב וגלח ראשו ביום טהרתו דמשמע שכבר הוא טהור ועומד כשהוא מגלח ואפילו אינו מגלח בו ביום ומשיביא חטאתו הוא שמתחיל למנות דחטאתו הוא דמעכבא ולא אשמו דאף על גב שכל אשמות שבתורה מעכבי הכא שאני דכתיב והזיר לה' את ימי נזרו והביא אשמו לה' לפיכך הקדים הכתוב והזיר להבאת אשמו לומר לך אף על פי שלא הביא אשם נזיר ועולה דלא מעכבא לא בעיא מיעוטא דהא לא אתיא אלא משום דורון בעלמא. הרי שהזה ולא טבל כשיטבול יעריב שמשו ויביא קרבנותיו למחר דאינו מביא קרבנות אלא במערב שמש דטהרתו תלויה בימיו כדכתיב ביום טהרתו דהוא יום שביעי וביום הח' יביא קרבנות ואם איחר קרבנותיו אינו מעכב אותו למנות אלא חטאתו בלבד כדאמר.