קרית ספר על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ו · הלכה ז
נזירות חלה על טמא מת ואם נטמא פעם אחרת או גלח או שתה יין לוקה דאף על גב דהוא טמא כיון דחל עליו נזירות בגילוח ויין כדילפינן לעיל מדכתיב מיין ושכר יזיר אפילו לא נזר אלא מיין הוי נזיר אם כן חל עליו נמי לכל האסור לנזיר ואם שהה בטומאתו כמה ימים אין עולין לו עד שיזה ומונין לו מיום שביעי דכיון דטבל והוי טהור מתחיל למנות בו ביום לפי שאינו מביא קרבנות ונזיר טהור שנטמא אינו מתחיל למנות אלא מיום שמיני שמביא קרבנותיו וכן נזר בבית הקברות חל עליו כדאמר. ולוקה על שהייתו דלא הוי כלאו שאין בו מעשה דהא לאו שיש בו מעשה הוא כיון שאינו יוצא משם כשנדר בנזיר ואם הפרו בו שלא יזיר שם אינו מגלח שערו כשיצא משם דאין בו תגלחת טומאה ואפילו נטמא שם בטומאות שהנזיר מגלח עליהם שהם שתים עשרה ואין בית הקברות מכללם אינו מגלח ואינו מביא קרבן דנזיר טהור שנטמא הוא דטעון גילוח וקרבן כדכתיב וטמא ראש נזרו שהתחיל למנות ימי נזירות בטהרה ואח"כ נטמא כדכתיב והימים הראשוני' יפלו אבל נזר בטומאה ובקבר אינו טעון גילוח ולא קרבן טומאה כדאמ'. נכנס לשם בשדה תיבה ומגדל ופרעו עליו המעזיבה ונטמא אינו לוקה מדאוריתא דספק בנזירות להקל כדאמר' לעיל. יצא מבית הקברות ושהה ימים וחזר ונכנס אין אותן הימים עולין לו לפי שלא נכנס אחר טהרה אלא הטומאה מחוברת בו וכאלו לא יצא דאין עולין לו ימי טומאה לימי נזירות כטהור שנטמא דאין עולין לו ימי טומאה לימי נזירות כדכתיב והימים הראשונים יפלו דהוו כל הקודמין בין ימי נזירות טהרה בין ימי טומאה יצא והזה ושנה וטבל וטהר ומנה ימים מנזירותו וחזר לבית הקברות אותן הימים שמנה עולין לו דאין בית הקברות סותר ימים הקודמים ואפילו נכנס ביום שמיני שלו הרי השביעי שלו שטובל בו עולה לו מן המנין של נזירות דהואיל ואינו בר קרבן כדאמר' מתחיל למנות מבו ביום ואם נטמא שם בא' מן הטומאות שהנזיר מגלח עליהם מביא קרבן וסותר ומגלח דכיון דטהר יום א' ועלה ממנין ימי נזירות הוי כנזיר טהור שנטמא דסותר ומביא קרבן ומגלח כדאמר' והא דאמרינן דסותר היינו כשנטמא אחר שעלו לו שני ימים מהנזירות דבלאו הכי אפילו נזיר טהור מעיקרו שנטמא תוך שני ימים אינו סותר כדילפי' לעיל מדכתיב והימים הראשונים יפלו עד שיהו שם ימים ראשונים.