אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ה

פרק ד

הלכה א

ראובן שאסר הנייתו על שמעון נאסר שמעון בהניית ראובן ונראה דאיסורא הויא מדאוריתא דהא נהנה בדבר האסור לו. ואית דסברי דמילקי נמי לקי דאע"ג דכתיב לא יחל דברו לא יוחל קאמר דלא יוחל הדבר ולא יתבטל ואם על עצמו אסרו עובר בבל יחל ואם על אחר אם נהנה ממנו עובר בבל יחל.

הלכה ג

ואין אדם אוסר חברו בדבר שאינו שלו דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו כדמשמע באיסור ע"ז דכתיב פסילי אלהיהם דמשמע שפסלו' בעליהם.

הלכה ד

ככרי זו אסורה עליך אע"פ שנתנה לו במתנה אסורה עליו דהא שויתיה עילויה לאותו ככר כהקדש ומכחו קאתי אבל נתנה לו אחר או מת הוא ונפלה לו בירושה דלאו מכחו קאתי אלא מאחר הרי זו מותרת אלא א"כ א"ל ככר סתם דאז אפילו מת או מכר אסורה דאוסר אדם דבר שלו על חברו ואפילו יצא מרשותו באיסורו עומד דהא אסריה על חברו לעולם ואיכא משום לא יוחלו דבריו.

הלכה ו

ובבנו אינו אסור עד שיפרש בין בחיי בין במותי ואם אינו מפרש ה"ל כאלו אמר נכסי דמשמע בזמן שהם שלי ואם מת יירשנו דאף על גב דאי יהביה ניהליה במתנה אסירי כדאמרינן דאם אמר ככרי אסורה עליך ונתנה לו אסורה נר' דשאני הכא דירושה ממילא קאתי ולא חשבינן כאלו הוא נתנ' וכשפירש בין בחיי בין במותי דאסורין לו יכל להקנותן לו כדי שיקנה אותן לבנו ואם נתנן זה הבן לאחיו ולבניו או שפרעם בחובו מותר דנכסי דידיה נינהו אלא שאינו רשאי ליהנות מהם ולאו דוקא שיתנם ממש דהא איכא טובת הנאה אלא שאומר נכסי אבא הם אלא שאסרם עלי טלו לעצמכם ועשו מהם מה שתרצו.

הלכה ט

מי שנאסר במין מאכל ידוע בין בנדר בין בשבועה ונתערב בדבר התר עירוב האוסר בדבר המותר מותר דלא אסר אלא אותו מין מאכל ממש לא עירובו. אבל אמר מאכל זה אסור עלי הוי כשאר איסורי תורה בעירובו כמו שנפרש בהלכות מאכלות אסורות.

הלכה יג

חילוף וגידול פירות האסורין לא הוו אלא דרבנן ומשקין של דבר האסור עליו הוו ספיקא דאוריתא כיון דאם אמר פירות אלו קרבן עלי היו המשקין היוצאין מהם אסורין מן התורה ודאי:

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה