קרית ספר על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ד · הלכה א
נדרי אונסין ושגגות והבאי וזירוזים מותרים. אונסין אע"ג דלא להוי אונס גמור מותר דלאו אדעתא דהכי נדר ואין פיו ולבו שוים. ונדרי שגגות דילפינן משבועות דבעינן שיהא האדם בשבועה בשעה שהשבועה חלה עליו. ונדרי הבאי שלא גמר בלבו אלא גוזמא. ונדרי זירוזין דלא היה בלבם לשם נדר דבעי' פיו ולבו שוים ואע"ג דדברים שבלב אינם דברים היכא דמוכח מלתא כי הני נדרי אזלינן בהו בתר דברים שבלב.