קרית ספר על משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה ט
אשה שיצא הוולד מדפנה דם היוצא עמו הוי אב הטומאה כדם הנידה והזיבה והלידה כדא' פרק יוצא דופן לרבנן דרבי שמעון בבריתא דאמר רב יוסף כגון שיצא ולד ודם דרך דופן ובמקור מקומו טמא קמיפלגי דרבנן סברי מקור מקומו טמא הילכך טפת דם מטמאה ואף על גב דדרך דופן לאו ראיה היא לטמא את האשה טומאת שבעה מיהו טפה עצמה מטמאה במגע משום דנגע במקור ומקור מקומו טמא כדילפינן התם למקור שנעקר ונפל לארץ דטמאה כדכתיב יען השפך נחושתיך ותגלי ערותך אלמא נעקר ונשפך לארץ קרי ליה ערוה כאלו הוא מקומו הילכך טמא והיינו לטומאת ערב לטומאת שבעה דם אמר רחמנא ולא חתיכת בשר וכיון דאיהו טמא דם שנגע בו אף על גב דיצא דרך דופן הנוגע בה טמא. מקור שהזיע כשתי טיפי מרגליות טמאה כדאמר רבי יוחנן התם וטיפי מרגליות הוא דם לבן וצלול והיינו לטומאת ערב משום דנגע במקור ונוגעים בה ביציאתן אבל טומאת שבעה לא דחמשה דמים טמאים ותו לא ודוקא תרתי טיפין כדאמרינן דודאי מן המקור באו ונגעו בו אבל אחת אימא מעלמא אתיא מן הצדדין ולא מטמא.