קרית ספר על משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה ו
אין האשה מטמאה בלובן ולא האיש באודם כדילפינן לעיל מוי"ו דכתיב גבי ואשה אשר ישכב איש אותה שכבת זרע למעוטי איש מאודם דאף על גב דקרא לאו באודם מיירי ע"כ כיון דקרא יתירא הוא לדרשא אתי ומה שיש לדרוש דבר הקרוב לענין דרוש בו וה"ק אשה טמאה בדבר האמור בה דהיינו אודם ואין איש טמא בדבר האמור באשה ואין אשה מטמאה בלובן ילפינן נמי התם פ' בנות כותים מדכתיב ואיש אשר תצא ממנו שכבת זרע וי"ו יתירא למעוטי אשה שאינה מטמאה בלובן כאיש וכו'. טומטום ואנדרוגינוס נותנין עליהן חומרי האיש וחומרי האשה בלובן ובאודם וטומאתן בספק כדתנן פ"ב דזבין ובפרק המפלת אמר רב דאין שורפין עליהם את התרומה ואם ראה לובן ואודם כאחד דממה נפשך טמא אי הוי איש או אשה ואפ"ה אין חייבין על ביאת מקדש קרבן משום דכתיב מזכר עד נקבה תשלחו דהיינו שלוח טמאים ממקדש ודרשינן זכר ודאי נקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס ואפילו הכי שורפין עליו תרומה דממה נפשך טמא באודם או בלובן ואף על גב דבזב נמי כתיב זכר ונקבה כדכתיב והזב את זובו לזכר ולנקבה האי זכר ונקבה צריכי לדרשיה אחריתי כדאיתא התם פרק המפלת וכן הנוגע בלובן ואודם שלו כאחת אינו חייב על טומאת מקדש וקדשיו כדתניא בתוספתא דזבין ריש פרק ב' דכיון דאינהו אינן חייבין נוגע בזוב היוצא מהם גם כן לא חמיר מאינהו גופייהו וכו' נגע הוא בעצמו בלובן ואודם שראה הרי זה חייב על ביאת המקדש בתוספתא תניא הוא עצמו שנגע בלובן ואודם ונכנס למקדש פטור וכן הביא התוספתא רבינו שמשון ז"ל פרק ב' דזבין ולא מצאתי גם כן לשון התוספתא שכתב הראב"ד ז"ל שטומטום חייב על נגיעת אודם או לובן של אשה או איש ודאין אבל הדין אמת הוא שהרי טמא הוא בטומאת זוב זכר או נקבה ודאין כדאמרינן ומה שכתב הראב"ד ז"ל דנגע הוא עצמו בלובן ואודם שראה שיהיה חייב הוא דבר תימה.