קרית ספר על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה ט
תשלומי הצער הוא לפי מה שהוא הניזק אם הוא ענוג ועשיר או עמלן ועני ואינו חושש כל כך בצערו אומדין כמה אדם כזה רוצה ליתן לקטוע לו ידו המוכתב למלכות בסם ולא בסיף וכן יתן לו מזיק לבד דמי ידו דכיון דצער שלא במקום נזק משתלם כדילפינן לעיל הוי תשלום צער לפי מה שמצטער כל א' וה"נ במקום נזק הוי לפי מה שמצטער כל אחד וכן בשבת משלם לפי מה שבטלו ממלאכתו. חרשו נותן לו דמי כולו כדתנ' התם דפ"ה דהא לא שוי למידי דמיירי באדם שאינו בר אומנות כמו שפי' התוס' שם סמא עינו ולא אמדוהו וקטע רגלו ולא אמדוהו ואח"כ חירשו חשיב כאלו עשה הכל בבת אחת ואומדין הכל ביחד כמו שפי' התוספות שם ואם אמדוהו לכל נזק הוי בעיא התם דסלקא בתיקו דכיון דאמדוהו חדא חדא בעי למיתב ליה כמו שאמדוהו או דילמא כיון דלא שלים יהיב ליה דמי כולה ביחד ונ"מ שאין עולה כ"כ כשאומדין הכל ביחד כמו כשאומדין כל אחת בפני עצמה.