קרית ספר על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ו · הלכה טו
כמה שיעור עיסה שחייבת בחלה מלא העומר דכתיב ראשית עריסותיכם כדי עריסות מדבר דכתיב ביה מלא העומר וחמשת המינין מצטרפין לשיעור דכולהו הוו בכלל לחם דקרא כדילפינן מלחם דמצה דבא לידי חימוץ בדקו ומצאו שאין לך בא לידי חמץ ומצה אלא חמשת המינין בלבד ושאר המינין אינם באים אלא לידי סרחון. וכמה שיעור העומר שני קבין פחות חומש דהאיפה י"ח קבין כל קב כ"ד ביצים דהוו תל"ב ביצים וכתיב והעומר עשירית האיפה ואם כן הוי עומר מ"ג ביצים עישור ת"ל וחומש ביצה עישור שני ביצים ופחות מזה אם הפריש ממנה חלה הרי היא חולין דלא קבע לה קרא שם חלה ותרומה אלא בשיעור עומר שהוא עריסת מדבר ואם נתקבץ בסל שיעור חלה מפריש אותה מן הפת דכתיב והיה באכלכם מלחם הארץ מלמד שהוא מפריש מן האפוי ואם לא הפריש מן העיסה שהיה בה שיעור יפריש מן הלחם אפילו בלא צירוף דכתיב כתרומת גורן ואין התנור מצרפן לחלה דבאכלכם מלחם כתיב דמשמע בשעת אכילה.