קרית ספר על משנה תורה, הלכות אישות· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ה · הלכה כא
תן מנה לפלוני ואתקדש אני לך מקודשת מדין ערב ממה שמצינו בתורה שהערב משתעבד למלוה קבלן דמשתעבד באמירה תן לו ואני קבלן ילפינן מדכתיב אנכי אערבנו וכתיב תנה אותו על ידי כלומר כאלו מקבלו בידי אחזירנה לך וערב דכתיב בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפך אם ערבת לרעך ממון עשה זאת איפה וגו' כי באת בכף רעך דהיינו ממון שיש לו עליך לך התרפס התר לו פסת ידך ותן לו מעותיו ומדכתיב לקח בגדו כי ערב זר משמע בשביל איש זר דהיינו אמירה בעלמא דלא כתיב קבלנות ונראה דהוי הלכתא וקראי דקבלה אסמכתא והכא כיון שאמרה תן לו ואתקדש לך מקודשת דכמו דערב אף על גב דלא מטי הנאה לידיה משעבד נפשיה אתתא נמי מקניה נפשה. תן לפלוני ואתקדש לו מקודשת מדין ערב דאמרן ומדין עבד כנעני דקונה עצמו בכסף על ידי אחרים אף על גב דאיהו לא חסר מידי ואפילו בעל כרחו דכמו דנקנה בכסף מרבו אפילו בעל כרחו הכי נמי קונה את עצמו אפילו בעל כרחו ואם כן קני נפשיה אף על גב דלא חסר מידי הכי נמי נתקדשת לאחר אע"ג דלא חסר מידי וכן הילך מנה והתקדשי לפלו' מקודשת מדין עבד כנעני כדאמר. הילך מנה ואתקדש לך אם אדם חשוב הוא מקודשת שהרי נהנית בפרוטה כשנהנה הוא ממנה ונקנית לו בזה. הניח משכון על מה שאמר שיתן לה שתתקדש לו אינה מקודשת דלא נהנית בשום דבר במשכון דלא נשתעבד למה שלא היה חייב ולא נתן לה דבר אבל משכון של אחרים שקדש בו אשה מקודשת דבעל חוב קונה משכון דכתיב ולך תהיה צדקה אם משכון אינו קונה צדקה מנין אלא מכאן לבעל חוב שקונה משכון ואם כן הא יהב לה מידי.