קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה ד
הבא על נערה מאורסה שניהם בסקילה כדכתיב וסקלתם אותם וגו' ואינם חייבים עד שתהיה נערה בתולה מאורסה כדכתיב בהדיא בקרא היא בבית אביה כדכתיב במוציא שם רע לזנות בית אביה. בוגרת או שנכנסה לחופה ולא נבעלה ואפילו מסרה אביה לשלוחי הבעל וזנתה בדרך הרי זו בחנק כנשואה ולא בסקילה כארוסה דכתיב וכי תהיה נערה וגו' נערה לאפוקי בוגרת בתולה לאפוקי בעולה מבעלה מאורסה לאפוקי שנכנסה לחופה ולא נבעלה דאי תימא נבעלה היינו בתולה ולא בעולה ומסרוה לשלוחי הבעל דכת' לזנות בית אבי' פרט לשמסר לשלוחי הבעל דלאו בית אביה הוי. והבא על קטנה מאורסה בבית אביה הוא בסקילה דנערה דכתיב בקרא אל מיעוט אלא בוגרת ולישנא דעד שתהיה דנקט הרב ז"ל דמשמע קטנה אינו חייב סקילה וכדאוקימנא מתניתן דקתני אינו חייב עד שתהיה נערה אליבא דרבי מאיר דפוטר מסקיל' הבא על הקטנה ולא לרבנן דמחייבי והלכתא כותייהו היינו משום דמתני' לא איירי אלא ביה כדתנן אינו חייב אלא וכו' והרב ז"ל נקט לישנא בתרוייהו דכתב ואינם חייבים סקילה עד שתהיה וכו' דכשהיא קטנה אינם חייבים שניהם סקילה אלא הוא בלחוד דהיא אינה בת עונשין וא"כ שפיר דייק לישניה ולא נידוק מינה דאינו חייב סקילה בקטנה אלא דהיא פטורה כדאמר. ונערה מאורשה בת כהן שזנתה בסקילה דנשואה בת כהן יצתה מכלל נשואה בת ישראל מחנק לשרפה אבל ארוסה דגבי בת ישראל בסקילה לא יצתה בבת כהן מכלל ארוסה בת ישראל דלא אפקיה רחמנא לבת כהן מכלל בת ישראל אלא להחמיר עליה משום דמחללת בית אביה וא"כ בנשואה איכא חומרא מחנק לשריפה אבל בארוסה אי אמרת דאפקה מסקילה דבת ישראל לשריפה היינו קולא דסקילה חמורה שכן נתנה למגדף ועובד ע"ז דחמירי טפי שפושטים ידם בעיקר.