קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ג · הלכה ג
בת כהן שזנתה כשהיא אשת איש הרי היא בשרפה דכתיב ובת כהן כי תחל לזנות וגו' באש תשרף יכול אפילו פנויה לזנות כתיב ואין לי אלא שניסת לכהן דהשתא בזנות הוא דנתחללה כדכתיב ובת איש כהן כי תחל וכו' ניסת ללוי וישראל דכתיב בהו ושבה אל בית אביה מכלל דעד השתא כי איתא גבי בעל לא אכלה דמיתחלה וניסת לחייבי לאווין דקא מיתחלה וקיימא מעיקרא דכתיב ובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעל' לפסול לה פסלה עולמית מתרומה מנין ת"ל איש כהן איש יתירא למה לי אלא למידרש דאב הוא דבעי' דליהוי איש כהן אבל בעל לא בעינן איש כהן דאבת כהן קפיד קרא שתהא בת כהן ולא אשת כהן. ובועלה בחנק שלא הוציא הכתוב לשריפה אלא היא לבדה דכתיב היא באש תשרף ולא בועלה וזוממיה וכן בת ישראל אשת כהן בחנק דבת כהן קאמר רחמנא.