אור ברסלב
קרית חנה דוד חלק ב מפתחות ספר קרית חנה דוד ח"ב

קרית חנה דוד חלק ב· רבי דוד כהן־סקלי

מפתחות ספר קרית חנה דוד ח"ב

קונטרס בשוב דוד

הלכות תפלה

סימן

א אם צריך לעמוד כשאומר החזן ח"ק קודם עמידה של מנחה וערבית, (דף א עמוד א) [א"ה ע"ש בהר"ם במז"ל באותו פרק ה"ט כתב בערבית בהיפך וז"ל בערב וכו' ומתחיל לפרוס על שמע ואומר קדיש ואחר כך הכל עומדין ומתפללין בלחש וכו' ע"כ]

ב נוסח החתימה של ברכת השיבה אין החתימה מעין הפתיחה ככל הברכות (שם)

ג נוסח ברכת אמת ויציב שיש בם כמה דקדוקים (שם ע"ב)

ד בנוסח ברכת יוצר ובברכת הלבנה צריך לומר רצון קוניהם (שם ע"ג)

ה במוסף ר"ח אפי' אם מתפלל ביחיד וכן הצבור כשמתפללין בלחש צריך לחלוץ התפלין (שם ע"ד)

ו בנוסח ע"כ נקוה לך שתקנו לומר לתקן עולם במלכות שדי וכו' טעם ע"פ הסוד (ב ע"א)

ז מי שבא לבית הכנסת ומצא צבור באמצע ק"ש אם יקרא ק"ש עמהם בלי ברכות כדי להתפלל עם הצבור או לא (שם)

ח טעם לאמירת ה' הוא האלקים בעשי"ת קודם ה' מלך (ועי' בלקוטים סי' ד'] (ג ע"ב)

ט מי שלא שמע קדושת כתר במוסף ר"ח ויש מנין בבית הכנסת אי יכול לומר ג"ר וקדושה כשחרית (שם ע"ג)

י תפלת התשלומין אם צריכה להיות סמוכה לחברתה או לא (שם)

יא מי ששכח לשאול מטר וכשהגיע ש"ץ לברך עלינו נזכר אם יכול לכוין עם הש"ץ משם והלאה (ד"ו ע"א)

יב מי שמצא עצמו בעמידה בתיבות במהרה בימינו ונסתפק באיזה ברכה עומד אי בבר' המינים או בתשכון היכן יחזור (שם ע"ב)

יג בנוסח א"מ של אחר נפ"א סדר ד' ברוגז ט' לסדרם, רחם, אהבה, עקדה, תמימות (שם ע"ד)

יד טעם הרחקת הזמן לשאלת הגשמים מההזכרה (ז' ע"א)

טו באו"א זכרנו בזכרון וכו' שתקנו לומר משמי שמי קדם מהו הכונה והכפל (ז ע"ג)

טז שם בנוסח את הברית ואת השבועה ואת העקדה שאינם כסדרם (ז ע"ד)

טוב בנוסח לדור ודור שבמודים אי קאי אלפניו או לאחריו (ח ע"א)

חי טעם לאמירת אלקי כל בשר במודים דרבנן ולא אלקי עולם (ח ע"א)

יט בנוסח ה' מלך וגו' צ"ל הוה, עבר, ועתיד. ודלא כמי שסובר להיפך (ח ע"ב)

כ אם יש לשנות שיר של יום משום ענינו של יום (ח ע"ג)

כא תקונים בנוסח לשם יחוד של הג' חיד"א ז"ל הנק' דברים אחדי"ם (ח ע"ד)

כב סמוכין דרבנן לקטן היורד לפני התיבה להתפלל ולומר קדושה באקראי (ח ע"ד)

כג ה' נט"י בדין כלי שיש לו בליטה לשפוך משם, אי כשר לנט"י (ט ע"ב)

הלכות ברכות

כד עמ"ש בח"א סי' ז"ך בדין פת הבאה בכסנין שמברכין מעין ג' (י ע"ד)

כה עמ"ש ה' עט"ז סימן ה' בכונת הזכרת השם בכתיבתו וקריאתו (י"א ע"א)

כו בנוסח ברכות השחר שלא עשני גוי ועבד ואשה למה תקנו לאומרם בכל יום (שם ע"ב)

כז עמ"ש הטור סימן מ"ו בפירוש ברכת הנותן לשכוי בינה (שם)

כח עמ"ש הרב שדה הארץ ח"ג סימן י"ד במי שבירך ברכת שהכל על המים אדעתא לשתות אחריו קאפ"י ושכח ובירך בנ"ר דצריך לחזור ולברך שהכל על סקאפ"י (שם)

כט על מה שטועין העולם כי ברכת בנ"ר פוט' מעין ג' כמו שהכל שפוט' הכל (שם ע"ד)

ל פי' הב לן ונבר' שאומרים קודם הזימון (י"ב ב')

לא העולה לס"ת ובירך על דברי תורה במקום אשר בחר בנו אי יצא י"ח (שם ע"ד)

לב מי שאכל פת הבאה בכסנין פחות מנ"ד דרהם אדעתא לברך מעין שלש ונמלך ורוצה לאכול פת שצריך נט"י והמוציא ובהמ"ז אם צריך לברך מע"ג על מה שאכל או"ל (י"ג א')

לג שיעור קביעות כסנין כדי לברך המוציא וברכת המזון (שם ע"ב)

לד אם מותר לברך ולקרות בגילוי הראש וכן לישב בבית בקיץ או"ל (שם ע"ג)

לה מי שאכל כזית פת אי יכול להוציא י"ח בבהמ"ז למי שאינו יודע (ט"ו ע"ג)

לו מי שרואה המושל הנק' פריזידא"ן הריפובלי"ק של מלכות צרפת בתוך עגלה עם שרים גדולים ואינו יודע מי הוא המושל אי יכול לברך ברכת ברוך שנתן מכבודו וכו' וגם אם דינו כמלך (ט"ו ע"ד)

לז טעם למנהג שנהגו הנשים שלא לטעום מכוס של הבדלה (ט"ז ע"א)

לח הדס של הבדלה מצוה שיהיו ג' עלין (שם)

הלכות יום טוב

טל אי שרי לילך חוץ לתחום ביום טוב כדי למול את הבן (שם)

מ אי שרי לכבות אור החשמל בי"ט (י"ז ע"א)

הלכות קריאת שמע

מא אי שרי להפסיק בק"ש לקדיש ולקדושה (י"ח ב)

הלכות תפלין

מב מי שנקטעה יד ימינו אי חייב בתפי' (י"ט א)

הלכות קריאת ספר תורה

מג קטן שהגיע לחינוך ועדין לא הביא ב' שערות אי יכול לעלות ולקרות בתורה (כ ע"א)

מד בענין קריאת י' הדברות איך נוהגים (כ"א ע"ג)

מה בהכ"נ שאין להם רק ס"ת אחד ובשבת וראש חדש ויום טוב, שצריכין לגוללו ב' או ג"פ אי צ"ל קדיש על כל קריאה או"ל (כ"ב ע"א)

מו ס"ת שנמצא כתוב ש' של ד' ראשים מה דינו (שם ע"ב)

הלכות נשיאות כפים

מז אי יכולים הכהנים לעלות לדוכן באנפילאות של בגד ואם ההיכל יהיה סגור או פתוח (שם ע"ג)

הלכות סעודה

מח שלא לנהוג בזיון באוכלין (כ"ד ע"ד)

מט בדין טיבול פרוסת המוציא במלת שלשה פעמים (כ"ה ע"א)

הלכות ברכות ראייה

נ סומא אם חייב לברך (כ"ה ע"ב)

הלכות שבת

נא ס"ת שנמצא פסול בשחרית של שבת ובמנחה נמצא מתוקן אי שרי לקרות בו (כ"ז ע"ב)

נב טעם למה אין אומרים במנחה של שבת ישמחו וכו' (כ"ס ע"ב)

נג ש"ץ שטעה בשבת בקריאת ס"ת בסדר העולין (כ"ח ע"ג)

נד אחר מנחה ש"ש אין ללמוד בחברה מפני כבודו של מרע"ה כי ננעלו שערי בית מדרשו (כ"ח ע"ז)

נה אי שרי להדליק ולכבות אור החשמל בשבת, ואי מותר ללמוד יחידי לאורו (כ"ט ע"א)

נו עוד ע"ע הנז' אי שרי להניח שעון מעורר מע"ש שתכבה בל"ש אי הוי גרם כבוי לאורו או לא (ל"א ע"א)

נז עוד ע"ע הנז' לפרוס סדין עליו לכסות אורו אי שרי אי לא (ל"ג ע"ב)

נח עוד ע"ע הנז' אי שרי לטלטל השעון אחר שכבה האור (ל"ה ע"ד)

נט בדין תחומין די"ב מיל אי הוי דאורייתא (לו א)

ס בדין תחומין מעי"ת אוראן לכפר הסמוך אי יכולים לבא מהכפר לעיר בשבת להתפלל בבהכ"נ (ל"ו ע"ב)

סא אי יש דין רה"ר בזה"ז או"ל (ל"ו ע"ג)

סב אי צריך לקנות רשות מהגוי בעל הספינה (ל"ח ע"ג)

סג אי שרי לקחת שמשיה ולפותחו בשבת או לא (ל"ט ע"א)

סד אי שרי לפתוח אגרת שלומים בשבת או"ל (מ"א ע"ב)

סה בדין כוס של קדוש שנסדק בתחתיתו ואינו נראה מבחוץ אי יכול לקדש בו (מ"ג ע"ד)

הלכות ראש חדש

סו טעם למה עושים ב' ימים ר"ח (מ"ד ע"ב)

הלכות פסח

סז ל' הרי"ף פ' כ"ש בדין כלי חרס שנשתמש בהן חמץ בצונן (מ"ה ע"א)

סח עוד ל' הרי"ף שם בדין שעורים שנמצאו בתבשיל (מ"ה ע"א)

סט ל' הרי"ף פ' ע"פ זמן הסמוך למנחה מאימתי מתחיל (מ"ה ע"ג)

ע ל' הטוש"ע סי' תל"ט צבור א' של חמץ וב' בתים בדוקים ואתא עכבר ושקל וכו' (מ"ה ע"ד)

עא מי ששלחו לו סחורה שיש בה חמץ בלי ידיעה בעיר הסמוכה ואסר הפסח נודע לו מה דינה (מ"ו ע"א)

עב מי ששרה צמוקים לעשות מהם שכר ובתוך הפסח אחר שנגמר בשולם מצא גרעיני חטים ושעורים בשכר מה דינו (מ"ז ע"ד) עג

ראובן שלח לשמעון קמחא דפסחא ע"י גוי בכיס וקשר אותו בשני קשרים זעג"ז אם יש חשש בזה או לא (מ"ח ע"ב)

עד עמ"ש מרן בסי' תכ"ח בסדר הפרשיות פקדו ופסחו וכו' (מ"ח ע"ד)

הלכות תענית

עה מילה ביום ת"צ דחוי ויא"צ אי חייב להתענות אבי הבן שהוא י"ט שלו ואם יכול להיות ש"ץ ולומר עננו וסליחות ולעלות לס"ת ולקרות ויחל, ולענין לעשות סעודה בליל מוצ"ש שהוא ליל הערכה ולישב עם המסובין (מ"ט ע"ב)

עו ת"צ שלא אמר החזן תפי' י"ח בחזרה כ"א ג"ר וקדושה איך יתנהג בעננו (נ' ע"ב)

עז ענין תענית למי שנפלו לו התפלין (נ' ע"ד)

הלכות ראש השנה

עח בלחש דמוסף לא הזכירו בטוש"ע בענין התקיעות כלל כ"א בחזרה וסמך למנהגנו שתוקעין גם בלחש (נ"א ע"א)

הלכות כפור

עט טעם להזיות של יוה"כ במקדש שהם מ"ג (נ"א ע"ב)

הלכות סוכה

פ סוכה המטלטלת אי כשירה לכתחי' ולית בה משום תול"מ (נ"א ע"ג)

פא עמ"ש בס"א סי' ק"ד ט' למה בסוכה מברכין כל ז' ובמצה לי"א ותו לא (נ"א ע"ד)

הלכות לולב

פב רמזים לד' מינים (נ"ב ע"א)

פג סדר הנענועים (שם ע"ב)

פד סדר אגודת הלולב ומיניו (שם ע"ג)

הלכות שמיני עצרת

פה בנוסח תפלת פתיחת ההיכל בשמיני עצרת שצריכה ביאור (שם ע"ג)

הלכות חנוכה

פו ל' הב"ח סימן עת"ר בענין טומאת מגע והיסט (נ"ג ע"א)

פז ע"ד מרן סימן תרע"ה הדלקה עושה מצוה (שם ע"ב)

פח דין אבלות בחנוכה ופורים (שם ע"ג)

פט לשון מור"ם סימן תרע"ג נתערב נר חנוכה בשאר נרות (שם ע"ד)

הלכות פורים

צ זמן סעודת פורים כשחל בע"ש (נ"ד ע"א)

צא ל' הב"י סי' תרפ"ה כרך שהוא ספק (שם ב)

צב לבישת פרצופים בפורים (שם ע"ג)

צג השמטה לה' כפור בנוסח התפלה שאומרים בעת פתיחת ההיכל במנחה בענין העקידה שהוא היפך הזה"ק (שם)

צד השמטה לה' פסח טעם למה אין מברכין שהחינו על ביעור חמץ וביטולו (קל"ד ע"א)

יורה דעה הלכות שחיטה

א אם יכול לתת סמיכה לנער שלא הביא שתי שערות (נ"ה ע"א)

ב עמ"ש מרן בסימן י"ט ס"ו מי ששחט ע"ד לשחוט אחד ואח"כ הביאו לו יותר איך לעשות בברכת השחיטה והכסוי הב' (נ"ו ע"ב)

ג מי ששחט ובעודו שוחט נענע העוף והגביה ראשו ונבהל השוחט והגביה הסכין ותומ"י חזר לשחוט אי הוי שהייה וטריפה או"ל (שם ע"ד)

הלכות טרפיות

ד עצמות של עוף של עצם הקולית שנמצאו שבורים אחר שנתבשל מה דינו (נ"ח ע"א)

ה עמ"ש הג' תפא"י בפ"ה דעדויות מ"א אות ט' ולד בהמה טריפה אסור (שם ע"ב)

הלכות בשר בחלב

ו קדירה שנאסרה ובישלו בה מה דינה (נ"ט א)

הלכות מאכלות אסורות

ז חומץ שכר של גוי ומיני בצק של פאברי"ק אי יש בהם איסור (שם ע"ב)

הלכות הכשר כלים

ח סדר ואופן הכשרם לכלים שנשתמש בהם הגוי סתם יינם (שם ע"ג)

הלכות יין נסך

ט חבית של עץ של יין שנתקלקל הסותם בדרך מה דינה (ס' ע"א)

הלכות עבודה זרה

י בדין מנורה של נחשת בת ז' קנים שאין בה בית קבול שמן אי שרי לכניסה בבית הכנסת (ס' ע"ב)

הלכות שררה

יא מי שהיה לו שררה בעירו ויצא מחמת אונס וחזר אי חוזר לשררתו או"ל (ס"ג ע"א)

הלכות שבועות

יב מי שנשבע בביהכ"נ אי הוי שבועה (שם ע"ג)

הלכות תלמוד תורה

יג אי שרי ללמד תורה לעכו"ם (שם ע"ד)

הלכות מילה

יד בענין המציצה בפה והערלה בעפר (ס"ד ע"ג)

טו נכרית שנשאת לישראל עפ"י דתם וילדה בן ומלו אותו עפ"י עדות כי אמם של הנכרית היתה ישראלית שנבעלה לגוי, ועוד ילדה בן שני בשבת וחקרו על העדות ונמצאת שקר אי יכולים למולו בשבת או"ל (ס"ה ע"ב)

הלכות גרים

טז עמ"ש מרן סימן רס"ה נכרית שנתגיירה מעוברת בנה א"צ טבילה (ס"ו ע"ב)

טוב יהודים המתחתנים בנכריות בגיותן אשר לא כדת ואח"ז רוצים בעליהן לגיירן כי חרפה היא להם, אם יכולים ב"ד לגיירם או לא (ס"ז ע"ג)

חי אם עברו וגיירו אותן ג' הדיוטות אי יכולים להשיאן לבעליהן או"ל (ס"ט ע"ד)

יט שקו"ט ע"ד הרב נושא האפוד סימן כ"ד בנכרית מעוברת שבאה להתגייר והטבילוה ונודע אחר כך שמכהן היא מעוברת וכתב שהבן הוא חלל (מ"א ע"א)

הלכות ספר תורה

כ אם מותר למכור ס"ת ישן כדי לקנות במקומו חדש (פ"ב מ"א)

הלכות כלאים

כא אם מותר לרכוב בעגלות שמושכות על ידי פרדות (ע"ה ע"ג)

הלכות פדיון הבן

כב אשה שהפילה אחר ח' ט' שבועות ולא נודע אם היה בו צורה, הבא אחריו אם חייב לפדותו או לא (פ"א ע"ד)

כג אם יכול לפדות בבאנקנוט של מלכות (שם)

כד טעם לבר' בפה"ג ובשמים בפדיון (פ"ב ע"ב)

הלכות אבלות

כה מה שנהגו העולם שלא להכניס המת לעיר (פ"ג ע"ד)

כו מי שמת חוץ למקומו והניחוהו בארון וסתמוהו עד שתבא הספינה להוליכו לקוברו בעירו מתי מתחיל אבלות (שם)

כז ענין גלוח על או"א (פ"ד ע"ב)

כח קברי גוים אי מטמאין באהל (שם)

תוכן העניינים

קרית חנה דוד חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה