קרית חנה דוד חלק ב· רבי דוד כהן־סקלי
חושן משפט · הלכות מצרן
סימן ג
שאלה מעשה היה בראובן ושמעון מאנשי כפרי ע"ת תאפילאלת יע"א כאן נמצאו וכאן היו בע"ת זו והראן יע"א וראובן קנה משמעון בפנינו חלקת השדה אשר יש לו בעירו מהחלקה הנקראת אסוויקייא בקנין גמור בשטר ובמתן דמים ונגמר המקח ביניהם כדת של תורה והקנין הזה היה בפנינו ביום י"ב חשון משנתנו זאת, ואחר עבור שמונה ימים דהיינו ביום י"ט לחדש הנז' בא לפנינו לוי שהוא ג"כ מאנשי ע"ת תאפילאלת הנז' וטען ואמר שהוא בעל המצר ורוצה הוא לזכות בקרקע הנז' והביא מעותיו בידו והניחם בידינו אנן בי דינא ובשעת המכר והקנין הנז' הוא היה ונמצא בע"ת תמושנת יע"א ואמר בפנינו שלא נודע לו ולא הוגד לו מהמכר הנז' עד יום ט"ו לחדש ולא היה לו פנאי לבא מיד ולכך נתאחר מלבא לבי דינא עד יום תשעה עשר לחדש הנז' ובאותו היום עצמו חזר לוי הנז' לב"ד ולקח מעותיו שהניח בידינו באומרו דכיון דגילה דעתו לפני ב"ד שהוא מצרן די לו בזה כיון שלא נתברר עכשיו הדין עם מי וכשיתברר הדין עם מי לפני דייני עירם הרי המעות מונחים ומזומנים בידו וראובן הקונה הנז' טען ואמר שלוי הנז' איבד זכותו הואיל ולא בא למחות לפני ב"ד עד אחר עבור שמונה ימים מיום גמר המכר יורנו המורה לצדקה הדין עם מי ושכמ"ה:
תשובה נראה לי שהדין עם ראובן הלוקח ולוי המצרן איבד זכותו מתרי טעמי דתריצי חדא מפני שלקיחה זו נעשית חוץ לעיר מקומו של מוכר ושל לוקח שמקומם ומקום השדה הוא בע"ת תאפילאלת והמקח נתהוה ונעשה פה והראן יע"א שכאן נמצאו וכאן היו המוכר והלוקח, וגם בעל המצר לוי הנז' היה חוץ לעי"ת והראן והיה בעי"ת תמושנת בעת המכר, וכבר הורה חכם בחכמתו מרן ז"ל בחומ"ש סימן קע"ה סעיף ל"ד וז"ל היה בן המצר במדינה אחרת או חולה וכו' אינו יכול לסלקו שאם אתה אומר כן אין אדם יכול למכור קרקעותיו שיאמר וכו' ע"ש, ונדון דידן בשעת המכר לא היה בעל המצר במקום המכר אלא היה במדינה אחרת ועוד דגם המוכר והלוקח היו חוץ לעירם שהוא מקום השדה ומצינו להרב בית יהודה בדיני מנהגי ארגיל בדיני המצרנות אות ט' שכתב דמהר"א ששון והרדב"ז ומרן ז"ל בבדק הבית ומהריק"ש בהגהותיו והרשד"ם ז"ל (לאפוקי מסברת מהרלב"ח סי' ס"א ע"ש) כולהו סברי מרנן דאין חילוק בין אם בן המצר חוץ למדינה או מוכר ולוקח חוץ לעיר בכולהו לית בהו דינא דבר מצרא עיין עליו בדף קט"ו ע"ב וכן כתב הרב זכור לאברהם למהר"א אלקלעי בחלק חומ"ש אות מ' ערך מצרן שני דף קמ"ד ע"ב ע"ש דסיים וז"ל דלא שני לן בין מקום קרוב למקום רחוק הואיל והוא במקום אחר עכ"ל ע"ש:
וראיתי להרב הגדול מעוז ומגדול כקש"ת כמהר"ר רפאל אנקאווא בספרו פעמוני זהב בהלכות מצרנות בחומ"ש סימן קע"ה שכתב וז"ל היה בן המצר וכו' דין זה הוא אפילו היה שותף או אח והוא במדינה אחרת עכ"ז איבד זכותו לפי הכלל שכתב הרב ויאמר יצחק בסימן ס' וכן מצאתי בפשיטות להרב פחד יצחק לאמפרונטי ז"ל אות בר מצרא עכ"ל ע"ש, הרי דדין זה נאמר גם באחים ושותפים כנ"ד ועי' להרב בני חיי בחומ"ש סימן קע"ה בהגהת הטור אות כ' ע"ש, ועיין באר היטב בסי' קע"ה ס"ק ג"ן ע"ש:
ועוד טעמא אחרינא מהא דפסק מרן שם סעיף ל"ב וז"ל אם שהה המצרן שיעור שילך ויביא מעות ויתבענו בדין ולא תבעו איבד זכותו ודוקא משעה שנתגלה המכר לבני העיר וכו' ע"ש, ובנ"ד נמי כיון שלא בא כי אם לאחר שמונה ימים משנעשה המכר איבד זכותו ואע"פ שבן המצר לא היה במקום המכר ואומר שלא שמע עד ט"ו לחדש מ"מ מכי שמע ונתפרסם לו המכר הוה ליה לבא באותו יום עצמו או למחרתו דהא בכל יום חק בל יושבת בהולך ובא הולכות וחוזרות מרכבות הקיטור מהתם להכא ומהכא להתם וחוזרות חלילה מטעם המלך דהיינו ממתא אורן לעיר תמושנת והוא לא אץ לבא כיום תמים עד יום י"ט כנז' אחר אשר עברו חמשה ימים מיום שומעו והחריש ואז בא להניא ולבטל את מקח הלוקח ולכן דיינינן ליה כיון שעבר זמנו בטל קרבנו ואין לו קורבה בקרקע הנז' וכמו שכתב הטור בשם הר"י אלברצלוני שכתב בשם גאון שאם שתק יום אחד שוב אינו יכול לסלקו אם לא שיש לו אונס ידוע וכמ"ש מור"ם בהגה שם ע"ש, זהו מה שנראה לענ"ד מהני טעמי טעם כעיקר דאורייתא טעמו וראו כל אדם חזו בו שהדין עם הלוקח כי לקח טוב דטבא ליה עבדו ליה כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו:
אחר כך בא לידי ספר משפטים ישרים הנד"מ בש' תרצ"ה וראיתי לו להרב בסימן ס"ז שנשאל כעין נ"ד ודן את הדין וזיכה את הזכאי הוא הקונה וז"ל הצ"ל מ"מ זכות הלוקח הוא נראה יותר לענין דינא אחר דמהר"ם אלשקר ז"ל ומהר"א ששון והרדב"ז ומרן ז"ל בספר בדק הבית ומהריק"ש ז"ל והרשד"ם סימן רצ"ז כולהו סבירא להו דאין חילוק בין בן המצר חוץ למדינה או מוכר ולוקח חוץ לעיר ובן המצר במדינה וכו' ע"ש שהאריך והרחיב הדיבור בזה וכך העלה ע"ש, ולראיה ביד הקונה אותו לדורותיו כתבתי וחתמתי פה מתא אוראן יע"א ביום טו"ב לחדש שבט שנת אשר תפר"ה ונחלת את הארץ
כה דברי הצעיר זעיר שם העומד לשרת ולכהן דוד הכהן סקלי י"ץ