אור ברסלב
קרית חנה דוד חלק ב אורח חיים › הלכות ראש השנה

קרית חנה דוד חלק ב· רבי דוד כהן־סקלי

אורח חיים · הלכות ראש השנה

הלכות תענית

סימן עח

מרן ז"ל בש"ע א"ח סימן תקצ"א סעיף א' בתפלת לחש לא הזכיר ענין תקיעה כלל ובסי' תקצ"ב שדיבר על ענין חזרת השליח צבור אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה לתקיעות דמעומד וז"ל מחזיר ש"צ ותוקעין על סדר הברכות וכו' וכן הוא לשון הטור ואח"כ מחזיר שליח צבור התפלה כדי לתקוע על סדר הברכות דתנן וכו' אבל יחיד אפילו אם יש לו שופר אינו מפסיק בברכות הילכך מחזיר הש"צ התפלה ותוקעין ע"ש, וכן פסק מרן שם סעיף ב' יחיד אינו מפסיק וכו' ע"ש, מוכח להדיא מדבריהם ז"ל ובפרט לשון הטור שאין לתקוע בלחש הגם שעומדין כל הצבור להתפלל בבת אחת בזמן אחד ובשעה אחת מ"מ אין להפסיק בברכות בתקיעות ועוד דהרי כל אחד מתפלל בפ"ע והוי תפלת יחיד והיחיד קימ"ל שאינו מפסיק לתקוע בברכות, וכן מוכח ממ"ש מרן הש"ע סימן תקס"ה סעיף א' וז"ל יחיד אומר עננו בשי"ת בין יחיד וכו' בין יחיד המתפלל עם הצבור בת"צ וכן ש"צ שמסדר תפלתו בלחש כיחיד דמי ובשומע תפלה ע"ש, הרי מוכח הגם שמתפללין בב"א כיון שמתפללין בלחש כל אחד בפ"ע תפלת יחיד נקראת, וכן מוכח ג"כ מדברי מור"ם שהם דברי הטור מסימן תר"ז סעיף א' דכתב ויחיד אומרו אחר שגמר תפלתו וכו' עיין שם שמוכח מכל זה שאין לתקוע בתפלת לחש וכן מוכיחין ג"כ דברי רבי יצחק בר"ה ט"ז והביאו הטור סימן תקפ"ה דאמר למה תוקעין כשהן יושבין וחוזרין ותוקעין כשהן עומדין כדי וכו' דמשמע דליכא אלא פעם אחת מיושב ופעם אחת מעומד ובאמת שאין צריך מן הדין אלא פעם אחת אלא מטעמא אחרינא הצריכו שני פעמים מיושב ומעומד אבל להצריך עוד פעם שלישית מן הדין למה? וכן מוכח מדברי השל"ה במסכת ר"ה שלו בעמוד הדין דף ע' ע"א מהדפוס החדש שכתב וז"ל וכן נוהגין ג"כ אנחנו ק"ק אשכנזים שבירושלים עיה"ק תובב"א ותוקעין שלשים קולות מיושב ושלשים קולות מעומד על סדר הברכות כדלעיל ול' לאחר עלינו לשבח וכו' ע"ש, שמוכח מדבריו אלה שלא היו תוקעין מעומד בתפלה אלא פעם אחת והיינו ודאי בחזרה וכן ראיתי כתוב ומפורש במהריק"ש בהגהותיו על הש"ע בספרו ערך לחם בסימן זה סוף סעיף ד' וז"ל התוקעים בלחש לא יפה הם עושים רשד"ם ח"ב וכו' ע"ש:

ועל כן צריך לדעת דעל מה סמכו העולם בזמננו זה לתקוע בלחש הגם כי אני שמעתי את הלחש אשר ישראל לוחשין ותוקעין מהא דהעתיק הטור בסי' זה משם הערוך ז"ל וז"ל והכי איתא בערוך שכתב והני דמחמירין תוקעין שלשים כדיתבין ושלשים בלחש ושלשים על הסדר וכו' ע"ט, מ"מ לא הונח לי בזה דכיון דהטור והש"ע מוכח מדבריהם שאין לתקוע בלחש למה העולם הניחו דברי רבותינו הנז' ועבדי כהנך מקומות? אחר כך ראיתי להרב כנה"ג בהגהת הטור שכתב ע"ז וז"ל נ"ב ונראה בעיני שחבר עיר כשש"צ חוזר תפלתו בקול רם אבל כשהצבור מתפללין כל אחד תפלתו ביחד כולם יחידים ריא"ז וכו' ומנהג נכון שלא לתקוע בלחש מפני כמה טעמים וכו' וסיים וז"ל ולכן המנהג הנכון הטוב והישר שלא לתקוע בלחש וכן המנהג פה תירי"א וכו' עיין שם:

ובחפשי בספרי דבי רב מצאתי להרב הגדול הרב חיים סתהון ז"ל בספרו הנכבד ארץ החיים שהביא לנו שהמנהג אשר נהגו העולם לתקוע גם בלחש הוקבע ע"פ האר"י ז"ל וכתב שהרב ויקרא אברהם כתב כי כן נהגו בצפת אמת תכון לעד תובב"א ע"ש, ונראה לי ליתן טעם לשבח הוא משום דכיון שמתפללין בקול רם והולכים בתפלה כאחד ואין ממהר ואין מתעכב וכל שכן למקומות כגון מנהג תלמסא"ן יע"א, שנהגו שאחד מסדר להם ומגביה קולו יותר מהקהל והכל הולכים אחריו לאט לאט בקול ענות חלושה ומסיימין כל ברכה וברכה כאחד כל הקהל ודאי זה נחשב כתפלת צבור ולא כיחידים ועל כן יפה אמר חנן גם לדעת הטור והש"ע הנז':

שוב ראיתי להרב ב"ד הלכות ראש השנה סי' תי"ז שנשא ונתן בזה ויישב ג"כ כמו שכתבנו אנן בענ"ד משום שמתפללין בקול רם ע"ש שהאריך בזה וב"ה שנתכווננו לדעתו במקצת שוש אשיש בה' השם יעזרנו על דבר כבוד שמו אמן, שוב אשוב לדברי השל"ה שאחר כך ראיתי לו להרב במסכת ר"ה שלו שכתב וז"ל אחר כך זיכני השי"ת ומצאתי קונטריסים נחמדים וכו' להרב האשכנזי האר"י זלה"ה על מנהג לתקוע מאה קולות דהיינו ל' קולות בישיבה ול' קולות בתפלת לחש ול' קולית בחזרת ש"ץ התפלה וי' קולות לאחר גמר התפלה בקדיש תתקבל וכו' עש"ב דברי אלקים חיים, כ' לחדש כסליו שנת ישראל אשר בך אתפא"ר:

תוכן העניינים

קרית חנה דוד חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה