אור ברסלב
קרית חנה דוד חלק ב אורח חיים › הלכות לולב

קרית חנה דוד חלק ב· רבי דוד כהן־סקלי

אורח חיים · הלכות לולב

הלכות סוכה

סימן פב

מה מאד צריכין אנחנו להזהר ולהזדרז במצות אלקינו אשר קדשנו במצותיו וציונו על מצות ארבעה מינים שבלולב שיהיו שלמים ויפים וטובים נאים ומהודרים משום זה אלי ואנוהו שהרי הם רומזים לשמו הקדוש שם ב"ן שהוא אחד מארבע שמותיו הקדושים והוא הנקרא שלים מכל סטרוי משום דבמילוי זה שהוא מילוי דההי"ן עיקר השם והמילוי הם שוים, כמספר עיקרו כן מספר מילואו שמילוי יו"ד הוא יו"ד ומילוי ה' הוא ה' ומילוי ו' הוא ו' וכן ה' אחרונה שבשם, והוא כפלים לתושיה וכתיב כי גדול שמי בגוים וכתיב שימו כבוד תהלתו וכתיב הבו לה' כבוד ועוז לכן צריך שיהיה נאה ומכובד, ועוד כתיב וכבודו עליך יראה שכבוד שמו עלינו יראה שהרי הארבעה מינים רומזים לבנין גופו של אדם המעלה וכדאיתא בתיקונים דפרי עץ הדר רומז ללב האדם לב טהור ברא לי אלקים וגו' ולכן צריך שישתדל האדם ליקח מן המובחר כאשר תשיג ידו אתרוג נאה ומהודר ומשובח בעל צורה קומתו נאה נקי וזך ובר לבב כשמש בטהורתו ישר ואינו מעוקם בעל חוטם משוך כמגדל הלבנון תאוה לעינים בקומתו ובצביונו בכל מכל כל וכתיב ה' יראה ללבב שהוא האתרוג הרומז ללבו של אדם ולכן צריך שיהיה בר לבב מבית ומחוץ כפות תמרים הוא הלולב הרומז לגופו של אדם ולכן צריך לראות ולבחור לו לולב מראהו כלבנון יפה קומה בחור מן המובחר שבמין במראה וקומה קומה שיש בה הדור עליו וגופו מוזהב סנסן יאיר וזרח לבוש הבדים נטע נעמן עודנו באבו רך וטוב רענן כגן רטוב יונק שדי אמו כפתו רעננה לא שזפתו שמש בעל קומה וצורה ישר ואינו הפוך קומתו נאה ומפואר כתפארת אדם ישר שדרתו ישרה כשדרת האדם המעלה עליו צלעותיו עולין עמו כאחד בלי פירוד גוף אחד משולבים יחד כצלעות אדם לשבת בית,... ענף עץ עבות תלת הוא ההדס הרומז לתרין שוקין וברית קדש תלת לקבל תלת וצריך לראות שיהיה משולש בהיקף אחד זה לעומת זה כגוונא דאינון תלת תרין שוקין וברית שהם יוצאים משורש אחד אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע בהשואה ולכן צריך לבחור לו שיהיו דשנים ורעננים ירקרקים יפים וטובים הדס הדומה לעינים. ערבי נחל תרי בדי ערבה הרומז לתרי דרועי שנוטל הלולב עם מיניו בשתי ידיו יד הגדולה ויד החזקה ולכן צריך ליזהר בהם שיהיו שתים כהלכתם נהר"י נחל"י ולא יהיו כמושין או מעופשין כערבים על יבלי מים ערב'ה כל שמחה ערבה הדומה לשפתים שפתי רננות בעלת עלין טובים ויפים משוכים כנחל כנחלים נטיו בריאים חיים וקיימים ידיו רב לו וכל טוב אדוניו בידו מלאו ידיכם לתת עליכם היום ברכה,... וכמו דשם ב"ן רמוז בארבעה מינים דלולב, דהיינו ג' הדסים כנגד מילוי יו"ד, שני בדי ערבה כנגד ה"ה דשם ב"ן במילוי, הלולב כנגד מילוי ו"ו, האתרוג כנגד ה"ה אחרונה שבשם כמ"ש האר"י ז"ל עיין עליו, כמו כן רמוז שם ב"ן בגוף האדם, תרין שוקין והברית כנגד יו"ד במילואה, ה' ה' אצבען דרגלין כנגד ה"ה דססין במילואה, קומת האדם פנים ואחור כנגד ו"ו במילואה, ה' ה' אצבען דידין כנגד שה"ה דססין במילואה, ולפי זה מצינו טעם נכון כטעם לשד למה שהפכו חכמים לשם זה שסדרו אותו בי"ת קודם לנו"ן ועשאוהו בנו"ן פשוטה, ולא נעלם מה שכתבו חכמים בזה, כדי שיהיה מספרו תשעה כמספר שאר השמות ע"ב ס"ג מ"ה שעולה מספר כ"א במ"ק ט' כמספר אמ"ת חותמו של הקב"ה ולכך עשאוהו בנו"ן פשוטה שמספרה שבע מאות בסידור אותיות אי"ק בכ"ר וכו' זע"ן חפ"ף וכו' ונו"ן פשוטה במס"ק שבעה עם ב' הם תשעה עיין עליהם, אבל לפי הנז' ששם ב"ן רומז אל האדם כדכתבנו אתי שפיר דנ"ון פשוטה רומזת לקומת אדם פשוט ולכך נקרא ב"ן, והבי"ת ג"כ רומזת אל האדם שנברא שנים שנים דהיינו שני עינים שני אזנים שני גבות עינים שני נקבי האף שני ידים שני רגלים שני פנים וכו' הכל שנים שנים באו וכל זה רומז לבי"ת של שם ב"ן, ואפשר נמי בדרך ובאופן אחר מלמעלה למטה, והיינו הראש ושתי זרועות כנגד יו"ד במילאה, וחמשה אצבעות של יד ימין וחמשה של יד שמאל כנגד ה"ה במילואה, וקומת אדם היא כנגד ו"ו במילואה וחמשה אצבעות של רגל ימין וחמשה של רגל שמאל כנגד ה"ה אחרונה במילואה והוי שם ב"ן ישר מלמעלה למטה רמוז באדם דעשיה, כברכה רביעית דברכת המזון שהיא מכוונת לשם ב"ן דעשיה ה' אחרונה שבשם, עוד יש רמז בארבעה מינים שבלולב לחג"ת נהי"ם דהיינו שלשה בדי הדס רומזים לחג"ת ושני בדי ערבה לנצח והוד והלולב ליסוד והאתרוג למלכות, עי' בליקוטי הש"ס מהאר"י ז"ל בתחילת מסכת ברכות ד"ה גם מ"ש רז"ל שקול שמואל כמשה ואהרן וכו' עש"ב:

סימן פג

עוד נדרשתי ללא שאלוני על מה שראיתי בסדור שלמות הלב בהרב עבודה שבלב בדיני לולב אות ד' וז"ל מנענעים הלולב ל"ו פעמים כנגד ל"ו צדיקים וכנגד ל"ו מליצי יושר וכו' שלכאורה לא ידענו חכם מה הוא אומר שהרי מספר הנענועים הוא ח"י וארבעה פעמים שמנענעים בהלל ח"י בכל פעם עולים ע"ב כידוע וכמ"ש אחר כך הרב באות הזה ע"ש, אכן סעיפי ישיבוני כי הכונה היא ע"פ סברת מרן בש"ע א"ח סימן תרנ"א דסובר שמנענעים בהלל ה' פעמים אחד בהודו הראשון ושנים באנא ה' הושיעה נא וב"פ בהודו דלבסוף ונוסיף עליו פעם אחת בנטילת לולב נמצא כי ששה פעמים מנענעים לששה קצוות שעולה חשבונם למספר ל"ו אשרי כל חיכי ל"ו:

וקרוב לשמוע באופן אחר והוא העיקר דהנה אופן הנענוע של לולב לפי ידיעת האחרוני' כדי שיצא חיבתי לכל הדיעות עי' ברבינו ב"י בסימן הנז' ועי' להרב ט"ז בסימן הנז' ועי' באר היטב שם ס"ק י"ח ראוי ליטול הלולב בדרך זה דהיינו יטול הלולב ומוליכו בלי נענוע עד כנגדו ושם עושה ג' תנועות קטנות דרך הולכה והובאה ואח"כ מביאו אצלו ומקרבו הרבה אל גופו בלי נענוע ואחר הקירוב אל גופו ינענע שלש תנועות קטנות דרך הולכה והובאה וכו' ע"ש, וכן לכל צד נמצא דבכל נטילת לולב עושה לכל צד מששה צדדים ששה נענועים שהם נענועים קטנים שעולה מספרם לכל הששה קצוות ששה נענועים של ששה, שהם ל"ו נענועים כאשר אמר הרב ודוק, א"נ יש לפרש משום שהוא מונה מספר ההולכה בפ"ע וההובאה בפ"ע קרי לכל אחת נענוע נמצא י"ח כפלים לתושיה:

סימן פד

הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם דהנה כתב מרן בש"ע א"ח סימן תרנ"א סעיף א' וז"ל מצות ד' מינים שיטיל וכו' ומצוה לאגדם בקשר גמור דהיינו שני קשרים זה על זה ומשמע מדברי מרן ז"ל דבאגד אחד די לכולם דהיינו שיאגוד הלולב עם מיניו בכריכה אחת ויקשור שני ראשים של משיחה בשני קשרים זה על זה, וכתב מור"ם בסוף הסעיף הנז' וז"ל ויש שכתבו לעשות בלולב שלשה קשרים וכן נוהגים עכ"ל, ודע דפשוט דהאי קשרים דכתב מור"ם ז"ל לא הוי פירושו כקשרים שהזכיר מרן ז"ל דהיינו שלשה קשרים זה על גב זה שאין טעם לדבר זה שיקשור שלשה קשרים באגד אחד עם ג' מינים, ועוד דלמה כתב לעשות בלולב דלמה נקט בלולב ולא נקט באגד כדכתב מרן ז"ל, אלא ודאי דרצונו לומר לעשות בלולב גופיה שלשה קשרים דהיינו שלשה כריכות דהיינו אגודות וכמו שכתב השל"ה משם מטה משה עי' עליו בעמוד השלום דף י"ד כדי שלא יפרדו עליו של לולב מעליו עושין במשך כל ארכו ג' אגודות שאוגדין אותו למעלה ולמטה ובאמצעו של לולב כדי שלא יתפרדו עליו משדרתו וכן משמע להדיא מדברי הרב טורי זהב ס"ק א' שכתב על דברי מור"ם שכתב לעשות שלשה קשרים וז"ל אין לזה מקור מן הגמרא דאף לרבי יהודה דסבירא ליה לולב צריך אגד היינו השלשה מינים ביחד ורבנן ס"ל דאין צריך לאגדם ביחד אלא מכח נוי, שנאמר זה אלי ואנוהו, אבל הקשרים שבלולב עצמו אין לו שום מצוה אלא דהמרדכי כתב בשם ראבי"ה שמעתי כפת חסר ו' משום דששת ימים קשור ודומה לכף אחד, ותמוה לי דהא צריך לכסכס העלין וקשר מעכב הכסכוס ועל כן צריך ליעשות בענין שיוכל לכסכס היטב, וכתב עוד ועכ"פ נראה דהקשר של מטה דהיינו מה שקשר כל השלשה מינים ביחד משים נוי הוא נחשב לאחד ויעשה למעלה עוד שנים אם אפשר עכ"ל ע"ש, הרי לך בהדיא שמבין הרב שהקשרים שכתב מור"ם הם כריכות ובלולב עצמו הם נקשרים וכמש"כ, וז"ל הרב מטה משה ומצוה שיאגדנו שלא יתפזרו ענפי ערבות לכאן ולכאן ונהגו לעשות שלשה אגודות כנגד ג' אבות, וכן משמע מדברי הרב מאמר מרדכי בסימן זה סק"ה וז"ל ג' קשרים וכן נוהגים, הטעם במרדכי ופוסקים כנגד ג' אבות וראיתי לרבינו מנוח ז"ל שכתב שאוגדו בארבעה שורות כנגד ג' אבות ויוסף הצדיק, (נ"ל דר"ל דהלולב הוא עצמו ליוסף הצדיק שהוא היסוד) וסיים וז"ל ולפי זה אתי שפיר נמי מה שנוהגין הרבה לעשות ד' קשרים עם קשר האגודה ועי' להט"ז עכ"ל ע"ש, ואם כן לפי מה שנתבאר מה שראיתי להעולם שעושין ב' או ג' אגודות באגד לולב עם מיניו כורך עליהם ד' כריכות במשך ארכם לא ידעתי מנא להו הא שבאמת די באגודה אחת לג' מינים כי מעולם לא נזכר זה לא בש"ע ולא במור"ם ז"ל, ואפשר שטעו בפירוש דברי מור"ם שכתב שיש שכתבו לעשות ג' קשרים בלולב שהם מפרשים דר"ל בלולב עם מיניו, ולא היא כאשר הוכחנו ודוק:

תוכן העניינים

קרית חנה דוד חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה