קרית חנה דוד חלק א· רבי דוד כהן־סקלי
יורה דעה · הלכות יין נסך
סימן י
מעשה שהיה שראובן דרך וסחט ענבים בתוך הספל ובעוד שלא הבדיל היין מן הזגים והחרצנים ועדין הכל מעורב ביחד באה המשרתת שהיא נוצרית ונגעה במה שבתוך הספל מה דין היין הזה:
תשובה נראה לי פשוט שאינו נאסר וכמ"ש מרן ביו"ד סימן קכ"ג סעיף י"ז וז"ל אבל כל זמן שלא הבדיל היין עד שולי הגת מן החרצנים והזגים לא הוי המשכה ע"כ ע"ש, וכבר פסק לעיל מזה בתחילת דין זה דאינו נקרא יין לאסור במגע עכו"ם עד שיתחיל לימשך ע"ש, ונ"ל דאפילו אם דרכה עמו הנוצרית בתוך הספל אין לאסור חדא דהכא בסימן זה כתב הטור דלכאורה דבגת סתומה ומלאה מותר לדרוך בה עם הנכרי אלא שר"ת החמיר בה כיון דבהמשכה כל דהו נעשה יין נסך אי אפשר ליזהר ממגעו של נכרי אחר המשכה וכתב וכשדורכים בגיגית לא שייך המשכה ע"כ, וא"כ כ"ש בספל כנדון דידן שהוא כעריבה וכן נראה שהוא דעת רבינו ב"י שהרי אדברי הטור האלו הנכתבים בספר כנז' אהא דכתב הטור וכשדורכים בגיגית לא שייך המשכה כתב ב"י ז"ל כלומר לפי שאינו מדרון כמו הגת וכו' ולא הביא שום חולק בזה נראה דהכי הסכימה דעתו דעת קדוש, וגם לדעת הרב ד"מ ס"ק י"ג דכתב דמשמע דאסר ר"ת לדרוך עם הנכרי אפילו בגיגית וכן הגיה בש"ע סעיף כ"א מ"מ הרי הוא פסק שם דבעריבה שאין דרך למשוך משם היין מותר לדרוך וכן לקנות ממנו ענבים דרוכות בעריבה וכו' ע"ש, וספל דינו כעריבה ולהכי נ"ל דמותר לכ"ע:
ואני אחזה בצדק להט"ז שם דכתב ז"ל דלענין הלכה יש לפסוק דבכל כלי שיש בו ברזא גדולה יש ליזהר מדריכת הגוי שם והיינו כיון שיש שם המשכה קצת שמנענע קצת הברזא ויוצא יין צלול והוא מילתא דשכיחא וכו' אבל בכלי שאין בו ברזא כלל אין שום איסור אפילו בדריכת הגוי וכן הנהגתי במדינת מעהרין שהייתי שם בעת הבציר שלא נשמע כלל שמפנים הענבים לצד אחד בגיגית עד השוליים ולעשות יין צלול בגיגית משום הכי אין כאן גזירה אטו אחר המשכה עיין שם:
ולפי האמור מכל הני מילי מעלייתא דהכא בנדון דידן אין כאן בית מיחוש כלל וקרינן תירוש זכ"ה נעשה ראש:
הצעיר דוד הכהן סקלי י"ץ