קרית חנה דוד חלק א· רבי דוד כהן־סקלי
השמטות ולקוטים · סימן מ
לשון מהרש"ל בשבת נ' ע"ב שם יש שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין לכאורה:
הראשון ד"ה ואין שפתותיו נוטפות מר וכו' וז"ל נ"ב ומה שקשה וכו' אמינא דסמך אסיפא דקרא ידיו גלילי זהב וכו' ממולאים בתרשיש וגו' והמבין יבין ע"כ, ואפשר שנתכוין לומר על סוף הפסוק עשת שן ומפרש עשת מלשון עששיות של ברזל (עיין ביומא דף ל"ד ע"ב) ושן היא שן האדם מלשון שנים לומר שיכוו השנים בעששיות של ברזל מלובנים:
השני סמוך לזה מיד וז"ל א"ל רצונך שתשתה וכו' נ"ב ע"ד הפסוק אם רעב שונאך האכילהו לחם וכו' שדרשוהו רז"ל על יצה"ר האכילהו לחם לחמה של תורה השקהו מים היינו נמי תורה כדכתיב הוי כל צמא לכו למים וה' ישלם לך שדרשו בו ישלימנו לך ויעשה שלום עמך על דרך ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו, וכאן ג"כ השקהו יין ועשה עמו טובה תחת רעה וכו', וכתב על זה מהרש"ל ואני אומר שאין דומה דברי הכסיל לדברי יצה"ר שנקרא חכם וק"ל ע"כ, ואפשר שכונתו לומר שיצה"ר הוא חכם ובא לאדם בדבריו בדברי חכמה להטעות לאדם בחכמתו להרע ואם יאכילהו לחם תורה בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין ותבלין שלו שיחזור טוב הוא לחמה של תורה ובזה ישלים עמו, אבל הכסיל בחושך הולך ודבריו לא בחכמה ולכך אף שיאכילו לא יועיל לו להמתיקו ולהמתיק דבריו עמו ולכך אין שייך בזה לומר שמה שאמר לו רבי חייא רצונך שתשתה כוס וכו' הוא ע"ד הפסוק אם רעב שונאך וכו' כמ"ש מהר"ר אברהם מפראג כן נראה לפרש דברי הרב שיתבארו קצת על דרך זה וק"ל:
ב"י כתבו מרן קודם כסף משנה כן משמע מלשין כ"מ בהלכות בית הבחירה פרק ז' הל' ט' ע"ש:
לשונות הפוסקים ז"ל
א) לשון הרמב"ם בפירושו על המשנה חולין ק"ל פ' יו"ד משנה א' ע"ש שדבריו אינם מובנים כ"כ, עי' עוד לו שם קל"ד משנת איזהו זרוע עי' שם שמפרש דלא כפירוש רש"י והפוסקים שהוא ז"ל מפרש שארכובה שמוזכרת במשנה היא ארכובה העליונה שכנגדו בגמל ניכר, וכף היד הם הפרסות של בהמה:
עי' בפרק ד' בפירושו למשנת בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה וכו' ועיין בש"ס דף ע"ו ע"א:
ב) לשון הרב מגדל עז בפרק ד' מהלכות ת"ת הל' ג' אינו מובן לפי גרסתנו בהרמב"ם אלא א"כ היה המתורגמן וכו' וצ"ל שהרב לא היה בספרי הרמב"ם תיבת המתורגמן ע"ש ודוק:
ג) לשון הרב כ"מ בהרמב"ם הלכות בכורים פרק ט' הלכה ט"ו ע"ש מה שהקשה ותירץ שתירוצו אינו מובן ויש ליישב ע"ש:
ד) לשון רבינו יונה בברכות כ"א ע"א ד"ה ספק התפלל ספק לא התפלל צריך ביאור ועי' מ"ש בח"ב:
ה) לשין הרמב"ם ז"ל בפירושו על המשנה דמסכת נדה י"ד נמצא על שלה אותיום וכו' ואומרו פטורים מן הקרבן ר"ל מקרבן חטאת וכו' אמנם אשם תלוי יחוייב לכל אחד מהם כפי העיקרים הקודמים במסכת כריתות ע"ש, שפירושו היפך מן הש"ס והיפך מן ההלכה דבעינן חתיכה משתי חתיכות וכמו שפסק בהלכות שגגות ע"ש, ועי' כריתות י"ז ע"ב ועי' תוספות נדה י"ד ע"ב ד"ה בעינן חתיכה משתי חתיכות, אחר זמן ראיתי להרב דברי מנחם שאלה מ"ד שנשאל ע"ז ע"ש מה שיישב על פי דברי התוספות בדבור הנז' ע"ש:
ו) עוד לו ז"ל בפירושו למסכת נדה פרק ששי דף ב"ן הרואה כתם הרי זו מקולקלת וחוששת משום זוב וכו' ע"ש פירושו ז"ל שפירש שיטת ר"ח בן אנטיגנוס דפירושו היפך הש"ס שם ע"ש, ובמקום אחר פירשתי דבריו ז"ל בעה"י על נכון בשיטת הש"ס שהוא ז"ל אינו מפרש סוגיית הש"ס כפירוש רש"י ז"ל:
תם ונשלם ספר קרית חנה דוד חלק ראשון. בעזרת יחיד ומיוחד מרומם עלי כל פה ולשון. הוא ישמור צאתנו ובואנו עד עולם וינצרנו כאישון. והוא יחננו ויברכנו ויטה לנו שלום כנדהר פישון. ויבנה קרית חנה דוד ובית מקדשנו מרום מראשון. בריך רחמנא דסייען. מריש ועד כען.