אור ברסלב
קרית חנה דוד חלק א השמטות ולקוטים › סימן כו

קרית חנה דוד חלק א· רבי דוד כהן־סקלי

השמטות ולקוטים · סימן כו

סימן כה

כתב הרב חיד"א ז"ל בנחל קדומים פרשת כי תשא על פסוק וימהר משה ויקוד ארצה וכו' וז"ל אמרו במדרש למה וימהר משה מפני ששמע שאמר על שלשים ועל רבעים נתיירא שמא יאמר חמשים וקשה שאמרו במדרש על שלשים ועל רבעים זו מדת רחמים משל לגחלת אם ישליכנה על איש אחד ישרף אבל אם יחלקנה לכמה ניצוצות לא תזיק וכן הקב"ה פוקד בכל דור ודור מעט, ופירש הרב האשכנזי במ"ש בפרק מפנין ד' וה' קופות וכו', ופריך השתא ה' מפנין ד' מיבעיא ומסיק ד' וה' כדאמרי אינשי ואפילו טובא, וא"כ כשאומר א' וב' לאו דוקא ואפילו טובא משמע אבל אם שילש מנינו א' ב' ג' התם ודאי מדשילש קפיד דעד ג' דוקא ותו לא, וז"ש נתירא משה שמא יאמר ועל חמשים דאז היה משולש והוי דוקא אבל עתה שאמר על שלשים ועל רבעים לאו דוקא ואפילו טובא משמע ע"כ ע"ש, והנה צריך לומר לפי דבריו ז"ל דהכא לא מיקרי שילש או ריבע במ"ש הכתוב פוקד וכו' על בנים א' ועל בני בנים ב' על שלשים ג' ועל רבעים ד' משום דהכא לא הוו כי אם שני מאמרים מאמר א' על בנים ועל בני בנים ומאמר ב' על שלשים ועל רבעים וידעינן זה מדשני ממאמר ראשון למאמר שני דבמאמר ראשון נקט בנים ובני בנים ובמאמר שני נקט על שלשים ועל רבעים ועוד אפסקינהו דלא קאמר ועל שלשים בוא"ו העט"ף אי נמי והוא העיקר דמאמר ראשון לא חשיב ליה כיון דביאר הכל בביאור דהיינו בנים ובני בנים אבל במאמר שני דחזר למנות בדרך מספר שלש וארבע משם המנין מתחיל וקאמר שלש וארבע ואפילו טובא מדלא הוסיף במספרו מנין שלישי דהיינו חמשים משמע דלאו דוקא, ולפי פירוש הרב הנז' איתנח לן מה שקשה על המדרש הנז' דלפי פשוטו דאינו פוקד כ"א על שלשים ורבעים דוקא קשה מהא דאמרו רז"ל שאין לך פורענות שאין בה מעון מכירת יוסף וכמו שמצינו שנענשו י' הריגי מלכות אחר כמה דורות וכן בעון העגל כתיב וביום פוקדי ופקדתי שנמשך פורענות לכמה דורות [סנה' ק"ב.] והכתוב צווח ואמר על שלשים ועל רבעים ולפי פשט המדרש הוא בדוקא כיון שמיהר משה קודם שיאמר על חמשים אבל לפי דרך הרב אשכנזי דאפילו טובא אתי שפיר, אלא דבאמת זו הדרך קשה ואינה כבושה עם מ"ש רז"ל והביאו רש"י ז"ל על זה הפסוק גופיה וז"ל על רבעים דור רביעי נמצאת מדה טובה מרובה על מדת פורענות אחת לחמש מאות שבמדה טובה הוא אומר נוצר חסד לאלפים וכו' ע"כ דלפי פירוש הרב אשכנזי ז"ל במדת פורענות נמי לאו דוקא ד' דורות אלא אפילו טובא והיכי קאמר אחת לחמש מאות דבשלמא בלא פירושו לא קשה לן אמדרש שאמר על שלשים ועל רבעים זו מדת רחמים דאין הכי נמי מדחילק הקרא הפורענות על ד' דורות ולא לדור אחד או שנים א"כ מתנהג עמנו במדת הרחמים אבל מ"מ אפילו התנהג ברוך הוא במדת רחמים לא מצא בפורענות שיעור שיחלקה ליותר מד' דורות שאם יחלקנה ליותר משיעור זה כפי מיעוטה אם תתחלק ליותר מזה לא ישאר בפורענות בשיעור החלק אפילו כחוט השערה אבל במדה טובה יש בה ריבוי בכל כל ישבעו בנים ובני בניהם עד עולם עד לאלפים דור אם ישנו בנמצא א"כ מרובה מדה טובה וכו' אבל לפי מש"כ הרב האשכנזי לא יכונו יחד דברי חכמים וחידותם דהא אפילו במדת פורענות אפילו טובא עד לאין קץ שלא ניתן שיעור לזה וא"כ היכן מצינו שמדה טובה מרובה אחת לחמש מאות, ואפשר לומר דהגם דכונת המקרא לדורות אפילו טובא מ"מ מדמצינו הכתוב במדה טובה אמר ונתן שיעור לאלפים דור ובמדת פורענות לא אמר אלא עד רבעים בא הדבר מפורש ותו לא פירש יותר מזה אנו למדים לפני חכמים שמדה טובה מרובה ממדת פורענות אחת לחמש מאות ידון הדבר מפורש מהמפורש דגם שם במדה טובה דקאמר לאלפים ואפילו טובא דעולים לאלפים ולרבבות דכאן בפורענות טובת אחדים וכאן בתשלום שכר טובת אלפים כל אחד כדאיתיה איך שיהיה דנין דבר מפורש מדבר מפורש:

עוד יש לתרץ על הקושיא שהקשינו לעיל מהכתוב ומהמדרש דקאמר דוקא עד דור רביעי היא מדת פורענות וקשה ממה שנענשו יו"ד הרוגי מלכות כמו שהקשינו לעיל דיש לתרץ בהקדים מאי דאיתא במסכת שבועות ל"ה ע"ב בענין שבועת הדיינים דאיתא שם דכל עבירות שבתורה אם יש לו זכות תילין לו שנים ושלשה דורות ובשבועה נפרעין ממנו לאלתר וכו' ע"ש, והתם נמי דקאמר שנים ושלשה דורות ואפילו טובא כדאמרינן בפרק מפנין א"כ למדנו משם בכל העבירות אם יש לו זכות תולין לו ב' וג' דורות ואפילו טובא ואחר כך ממנו דהיינו מדורות האחרונים וא"כ זה שאמר הכתוב ועל רבעים דהיינו ד' דורות אינו רוצה לומר דחשבינן מנין הדורות ממנו מיד ולאלתר אלא ר"ל דהפרעון של עבירה יפרע מד' דורות מ"מ דורות ראשונים או אחרונים אם אין לו זכות מיד נפרעין ממנו ומדורות הבאים אחריו ואם יש לו זכות הזכות תולה לו עד שיעברו כמה דורות כפי שיעור זכותו עד שיתום זכותו ונפרעים ממנו ד' דורות ולהכי ישראל שבאותו הדור דהיינו דור המדבר גדול זכותם ולכך תלה להם השם יתברך עד לאחר כמה דורות וכן שבטי יה זכותם גדלה מעל שמים ולפיכך תלה להם ה' עד כמה דורות:

תוכן העניינים

קרית חנה דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה