קרית חנה דוד חלק א· רבי דוד כהן־סקלי
השמטות ולקוטים · סימן כ
כתוב בתהלים ס"ט י"ד ואני תפלתי לך ה' עת רצון אלקים ברב חסדך ענני באמת ישעך, כל ימי הייתי מצטער ומתבלבל בפירוש הפסוק הנז' במ"ש אלקים ברוב חסדך שמדת אלהים היא דין והיכי קאמר ברוב חסדך, עד שראיתי להרב שלמות הלב שנתן טעם דלמה אנו אומרים פסוק של ואני תפלתי במנחה של שבת הוא ע"פ המדרש שאמר דוד אין אני כאומות העולם שאוכלים ושותין ומשתכרין ועובדין ע"ז אבל אני אע"פ שאכלתי ושתיתי ואני תפלתי לך וכו' ודוד המע"ה היה מתפלל עליהם שיעשה ה' דין בהם שיהפך עליהם שם הוי"ה שהוא מדת רחמים למדת הדין שהיא מדת אלקים:
אחר כך מצאתי את שאהבה נפשי מש"כ הרב חיד"א בספר נחל קדומים בסוף פרשת ויחי פרשה נ' פסוק כ"ה שציין על פסוק פקוד יפקוד אלהים אתכם וגו' וזה לשונו וזה לך האות כי אלקים במילוי יודי"ן גימ' ברחמים והרי באלקים שהוא מדת הדין גנוז הרחמים וחסד ה' מעולם הוא אלקים חיים עכ"ל לשון הזהב, נמצא אלקים עולה כמנין מצפ"ץ שהוא הוי"ה בא"ת ב"ש והיינו מדת הרחמים ובזה א"ש שהתחיל הפסוק בשם הוי"ה וסיים בשם אלקים והכל עולה בסגנון אחד וזהו כונת הכתוב אלקים שהוא במילוי יודין שהוא עולה במספר ברחמים ברוב חסדך שהוא במילוי יודין ענני באמת ישעך:
עוד ראיתי בהרב ניצוצי אורות פרשת ויקרא דף כ"ה וז"ל על מה שכתוב שם בזוהר דשמא דא מתבר טורין ומתבר טנרין ואית ביה לטב ולביש על זה כתב הרב וז"ל על שם אלקים וכו' כי אל הוא גבורה ומ"י הוא רחמים וכו' ע"ש, ולפי דבריו ז"ל רובו חסדים: