אור ברסלב
קרית חנה דוד חלק א השמטות ולקוטים › סימן יד

קרית חנה דוד חלק א· רבי דוד כהן־סקלי

השמטות ולקוטים · סימן יד

סימן יג

איתא בזבחים דף י"א ע"ב והובא במסכת ידים פ"ד אמר רבי שמעון בן עזאי מקובלני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו את ראב"ע וכו', וצריך לשום שכל ע"ז דלמה עלה בחשבונם עד ע"ב זקנים דודאי לא היה במקרה ח"ו אלא ודאי בתבונה ובדעת עשו מנין זה לא חסר ולא יתר, וקשה הרי הסנהדרין אינם אלא שבעים ואחד ולר' יהודה אין בסנהדרי גדולה אלא שבעים דוקא כדאיתא במסכת סנהדרין דף ב' ע"א והיא משנה ערוכה שם ע"ש, וא"כ למה היו הכא ע"ב ואפשר לומר כי ביום שהושיבו את ראב"ע ונסתלק ר"ג הוסיפו אחד לחשבון שבעים ואחד שלא היה בדעתם שיבא אותו היום ר"ג וימנה עמהם לכך מינו אחר תחת ראב"ע כיון שראב"ע עלה לישב על כסא הנשיאות והעמידו תחתיו אחד אבל ר"ג לא רצה ליבטל מבית המדרש אפילו שעה אחת בא וישב לו עמהם נמצא כי באותו יום היו ע"ב זקן, עוד אפשר לומר דכיון שזה היה אחר החרבן כדמוכח מתוספות בשבת דף נ"ד ע"ב ד"ה הוה מעשר ראב"ע ע"ש, ולהכי לא רצו להתדמות לסנהדרין במנין ממש לכך הוסיפו אחד שלא להתדמות לסנהדרין שהיו יושבין בלשכת הגזית, דלאחר החרבן היו סנהדרין יושבין כדמוכח מפרק ד' דר"ה משנה א' אמר רבי אלעזר לא התקין ריב"ז אלא ביבנה בלבד ע"כ, והטעם שהיתה שם סנהדרי גדולה עי' בפירוש הרב שם ועי' עוד שם משנה ד' שלא יהיו העדים הולכים אלא למקום הועד ע"ש בפירוש הר"ב שם, והנה לפמ"ש התוספות בסנהדרין ט"ז ע"ב ד"ה אחד הממונה על כולן וכו' דהממונה על כולם הוא המופלא שבב"ד אב ב"ד וכתבו שם באו"ד שהמופלא לא היה מחשבון הסנהדרין ע"ש שהוכיחו כן א"כ לפי דבריהם אתי שפיר דלפי זה דלרבי יהודה שהיו שבעים בלא המופלא, לרבנן נמי היו ע"א בלא המופלא ועם המופלא הרי ע"ב לרבנן,:

אחר כך ראיתי להרב תפארת ישראל פרק א' דזבחים משנה ג' שכתב שם באות כ"ג עי' מש"כ סנהדרין פ"א סימן מ"ד וראיתי לו בסנהדרין שכתב על מ"ש המשנה סנהדרי גדו' היתה של ע"א כתב על זה הרב וז"ל והיה שם עוד אחד ראש לכולם שאינו מן המנין כמו שנקרא פריזיס תוספות דף ט"ז ותוספות סוכה נ"ז ד"ה והיו והיינו דתנן רפ"ק דזבחים ובידים שמקובל היה מפי ע"ב זקן וכו'

אלא שעדין קשה דזה לא יתכן שהרי אין לך מופלא יותר ממשה רבינו ואפ"ה קתני מתניתין שהוא בכלל ע"א שזה לשון המשנה שם ב' ע"א מנין לגדולה שהיא של שבעים ואחד שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל ומשה על גביהן רבי יהודה אומר שבעים וכו' ועוד שהרי סיימו התוספות שם באו"ד דההיא דהוריות אתיא כר"י ומשמע אבל לחכמים לית להו האי סברא דהיה אחד ממונה על כולן וא"כ לר"י הא ס"ל במתניתין דמנין הסנהדרין הוא דוקא ע' ולפי דברי התוספות חוץ מהמופלא הכל הוא ע"א ולחכמים אין שם ממונה על כולם וכולהו בכלל חשבון שבעים ואחד ע"ש א"כ לכ"ע ליכא כ"א ע"א, והיה נראה לומר שהואיל ומשה בירר ששה מכל שבט שהם ע"ב וכולם נתנבאו שהרי שני האנשים שנשארו במחנה גם הם נתנבאו נמצא מנין הנביאים היו באותה שעה ע"ב ולכך היו יושבים ע"ב זקנים במקום אחד וזה לשיטת הרא"ם ז"ל בפ' בהעלותך ע"ש:

אחר כך ראיתי בספר חדש הנקרא אוצר ישראל חלק ראשון ערך אב ב"ד שכתב וז"ל הנשיא והאב"ד היו השנים העודפים על שבעים הזקנים ומספר כולם שבעים ושנים זבחים פרק ראשון משנה ג' ע"כ, וכבר כתבתי לך לשון המשנה בסנהדרין שלא יתכן לומר דבר זה ודוק:

אחר כך ראיתי להרב ידי משה בפירושו על מדרש שיר השירים על פסוק הנה מטתו שלשלמה שבמדרש שם איתא ששים גבורים אלו ששים איש מעם הארץ, מגבורי ישראל אלו אחד עשר אנשים הה"ד ויקח שר הטבחים הראש וכו' ומן העיר לקח סריס אחד זה מופלא של ב"ד ולמה קורא אותו סריס שמסרס את ההלכה וחמשה אנשים מרואי פני המלך הרי אחד עשר ע"ש ציין הרב ז"ל על זה שמסרס ההלכה כי המנין שאמר לעיל הוא במספר ע"א סנהדרין ובתוספות משמע שעם המופלא הם ע"ב ולא נמנה עמהם לחשבון רק היה נושא ונותן בהלכה וכו' אבל לא נחית לידיעה עמהם ע"כ:

הרי לך בהדיא שמפרש הרב לדברי התוספות כמו שהיה נראה לן בהשקפה ראשונה דלפי זה אתי שפיר ועולה החשבון יפה הא דבן עזאי הנז' אבל באמת הוא תמוה חדא דהתוספות לא כתבו דלא היה מן החשבון בסנהדרין אלא לדעת ר"י שסובר שסנהדרי גדולה היתה של שבעים איש וכמו שמוכח מדבריהם שכתבו דההיא דהוריות כר"י אתיא ע"ש, וכמ"ש כבר וא"כ לר"י כשתוסיף המופלא יעלה חשבונם לע"א ולא לע"ב ולדעת רבנן דס"ל שמנין הסנהדרין הוא ע"א המופלא בכלל המנין ואין כאן אליבא דכ"ע אלא ע"א, ועוד היכי חשיב ע"ב הרי המדרש לא חשיב אלא ששים, ואחד עשר שבכללם חשיב הסריס שהוא המופלא היינו ע"א ותו לא, ולזה יש לומר דחשיב שני סופרים כאשר במדרש סיים שם וכתב כתוב אחד אומר וחמשה אנשים מרואי פני המלך וכתוב אחד אומר ושבעה מרואי פני המלך מאי נינהו השנים יתרים להוסיף עליהם ב' סופרי הדיינין ע"ש, והיינו ע"ב כשתסלק הסריס נשארו חמשה ושבעה דהיינו י"ב וששים הרי ע"ב אבל הקושיא ראשונה באמת קושיא גדולה ועוד שהוא ז"ל סותר דברי עצמו שלעיל בפרשת נשא פרשה י"א פירש באות ה' וז"ל שהמסקנא בתוספות י"ו שאליבא דמ"ד ע"א היה המופלא בתוך החשבון והיה נמנה תוך הרוב מה שא"כ לדעת ר"י שסובר שלא היה רק שבעים והמופלא מלבד השבעים והיה רק נושא ונותן בדבריהם ולא להיות נמנה בתוכם וכו' ע"ש, הרי פירש הוא ז"ל דאליבא דכ"ע אין כאן רק ע"א אלא דלרבנן נמנה עמהם המופלא ולר"י אינו נמנה עמהם וכמ"ש אנן בענ"ד, לכן נראה לומר שטעות סופר נפל בדברי הרב במש"כ שעם המופלא הוא ע"ב וצ"ל ע"א ולא בא אלא לומר שבתוספות משמע שלא היה המופלא נמנה עמהם דהיינו לדעת ר"י והנה מש"כ התוספות ז"ל שהמופלא לא היה מחשבון הסנהדרין לדעת ר"י וההיא דהוריות דף ז' ע"ב דקתני מתניתין או שלא היה שם מופלא של ב"ד אתיא כר"י ע"ש, וראיתי לרש"י ז"ל בהוריות ד"ה או שלא היה מופלא של ב"ד שפירש כן וז"ל אע"ג דלא הוה מסנהדרין עצמן דאילו היה מסנהדרין עצמן אפילו קטן שבכולם אם לא היה שם לא הויא הוראה וכו' ואיכא למימר שנצרך אחד מהן לצאת וכו' ומינה אחר במקומו וכו' ע"ש, ונראה לי הא דהוצרכו התוספות לאוקומי ההיא דהוריות כר"י ולא כרבנן ונימא דלרבנן ע"א חוץ מהמופלא ואתיא ההיא דהוריות אליבא דכ"ע יש לומר חדא משום דר"י הוא דקאמר אחד ממונה על כולם ודבריו יכולים להתפרש כן שזה הממונה על כולם אינו מחשבונם אבל לרבנן דלא סברי כן אלא שכולן שוים לטובה ואין להם שאחד ממונה על כולם א"כ גם המופלא הוא בחשבונם וע"כ הא דהוריות ר"י היא, ועוד יש לומר שטעם התוספות משום דמתניתין קשיתינהו דקתני מניין לגדולה שהיא של ע"א שנאמר אספה לי שבעים וכו' ומשה על גביהן ואין לך מופלא גדול ממשה וקתני מתני' שמשה בכלל הע"א, ועוד שהמדרש הנ"ל מוכיח שהסריס שהוא המופלא הוא בכלל ע"א כמש"ל והכי מוכח נמי מירושלמי שהביאו התוספות לעיל י' ע"ב ד"ה שבעה ע"ש, אבל לדעת ר"י אתי שפיר אי אמרינן שהמופלא אינו מן החשבון וכן הוכיחו התוספות בסיכה בפרק החליל נ"א ע"ב דלדעת ר"י המופלא אינו מן החשבון מהא דתניא ר"י אומר מי שלא ראה דיופלוסטין של אלכסנדרייא של מצרים וכו' והיו בה ע"א קתידראות של זהב כנגד ע"א של סנהדרי גדולה וכו' וכתבו התוספות תימא הא ר"י ס"ל במסכת סנהדרין ב' ע"א סנהדרי גדולה היתה של שבעים וכתבו שמתוך כך צריך לפרש שאותה קתידרא היתה למופלא שבב"ד ולא היה מן החשבון ע"ש, ולכאורה הא דסוכה דקתני שהיו באלכסנדרייא של מצרים ע"א קתידראות כנגד סנהדרי גדולה סותר לתירוצנו שתירצנו שכיון שהיה זה אחר החרבן לא רצו להתדמות לסנהדרין ממש במנינם שהיו בלשכת הגזית שהרי הא דע"א קתידראות הוא אחר החרבן עי' רש"י שם ד"ה סטיו כפול ואפ"ה השוו מנינם לקודם החרבן, ויש לומר שאין זה סתירה דשאני גלות ראשון שנתגלה קצם ומשו"ה לא היה להם אנינות כל כך שהיו להם נביאים וכמה מעלות שלא ביטלו מהן, משא"כ בחרבן בית שני שגלה יקרינו ונוטל כבוד מבית חיינו יחיינו מיומים וביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו אמן:

והרמב"ם ז"ל בפרק ראשון מהלכות סנהדרין הל' ג' פסק כרבנן דסברי דסנהדרי גדולה היתה של ע"א ופסק נמי ההיא דהוריות בפרק י"ג מהלכות שגגות הלכה א' וז"ל וכן אם הורו ב"ד הגדול שדם הלב מותר ולא היה ראש ישיבה עמהם וכו' והיינו מופלא וכמו שפירש הוא ז"ל בפירושו על המשנה דהוריות דמופלא הוא ראש ישיבה ע"ש, וא"כ ודאי סובר הרמב"ם ז"ל דלא כפירוש התוספות ז"ל ודעתו נראה כדעת רש"י ז"ל בתירוצו השני בההיא דמופלא דהוריות דהיינו שיצא מופלא ומינו אחר במקומו ואתיא ההיא דהוריות אליבא דכ"ע וכן הוא בפירושו למשנה דהוריות וז"ל מופלא ב"ד הוא ראש ישיבה ואפילו היה מניינם שלם ר"ל שבעים ואחד ע"כ ע"ש, ולפי דעת הרמב"ם נוכל לומר דאליבא דכ"ע בין לדעת רבנן בין לדעת ר"י המופלא מן המנין לכל אחד כדאית ליה לרבנן בכלל ע"א ולר"י בכלל שבעים והכי מוכח מהירושלמי בפרק דיני ממונות וז"ל אמר ר' יונתן מכאן לסנהדרין גדולה של כל ישראל ויקח שר הטבחים שהיה כהן הראש ואת צפניה כהן הרי שנים ושבעה אנשים וכו' הרי תשעה וששים איש מעם הארץ וכו' הרי ע' חסר אחד ומן העיר סריס אחד הרי שבעים וזה ודאי לדעת ר"י וקאמר דהסריס שהוא המופלא בכלל השבעים ואחר כך סיים הירושלמי אית תנויי תני שבעים ואחד ויקח רב טבחים את שלשת שומרי הסף ושבעה רואי פני המלך וששים מעם הארץ ומן העיר לקח סריס אחד הרי שבעים ואחד ולמה קוראהו סריס שמסרס ההלכה וכו' וזוהי סברת רבנן דסברי שמנין סנהדרין ע"א:

ולכאורה קשה מירושלמי הנז' לשיטת התוספות דכתבו דלר"י המופלא של ב"ד אינו מחשבון הסנהדרין והוא חוץ משבעים הרי מירושלמי מוכח בהדיא שהוא בכלל השבעים, אלא באמת דפרק החליל דקאמר ר"י דע"א קתידראות היו שם מוכח דלא כהירושלמי, ואפשר דעל זה סמכו סמיכת זקנים התוס' בפירושם זה דלא כהירושלמי ודחו הירושלמי כי היכי דלא תיקשי דברי ר"י אהדדי וכמו שכתבו בהדיא בפרק החליל:

ואפשר ליישב הא דהירושלמי עם דברי התוספות ועם הברייתא דפרק החליל ולומר דכל דברי הירושלמי אזלי לדעת ר"י אית תנוי תניי אליבא דרבי יהודה שבעים והסריס דהיינו המופלא בכלל הע' והיינו רבי יהודה דמתניתין דדיני ממונות ואית תנוי תני אליבא דר"י ע"א והאחד אינו נמנה עמהם בדעות אלא נושא ונותן עמהם והיינו ברייתא דפרק החליל, והא דנקט ר' במתני' שבעים משום דמיירי בעיקר המנין הבאים לחשבון ותרי תנאי אליבא דר"י ולא פליגי כדאמרן:

וראיתי בזוהר פרשת פנחס דרמ"ה ע"ב וז"ל תמיד עיני ה' אלהיך בה ועיינין דלעילא אינון שבעין סנהדרין ומשה ואהרן עלייהו תרין עיינין עלאין חד עין ימין וחד עין שמאלא ואינון ע"ב כמנין ביי"ן וכו' ע"ש, דלפי"ד הזוהר א"ש מה שהיו ע"ב זקן כדאמר בן עזאי וק"ל, וכן הוא בתקוני הזוהר תקון שבעים דף קכ"ז ע"ב וע"ש בחידושי הרמ"ז במה שצייר העינים ארבע עיינין מלמעלה והוא ט"ס וצ"ל בציור תלת בכל צד גם מלמעלה כדי שיהיה החשבון מכוון ע"ש, וכן כתוב נמי בתקונא חד ועשרין דף נ' ע"ב וז"ל לקבל ע' סנהדרין ומשה ואהרן על גבייהו וכו' ע"ש, ועי' להרב כג"ן הירק שם שהעיר מזה עיין עליו מש"כ:

אחר כך ראיתי בזוהר פרשת שופטים דף הע"ר ע"ב וז"ל סנהדרי גדולה מסטרא דשכינתא עילאה סנהדרי קטנה מסטרא דשכינתא תתאה, משה שושבינא דמלכא, אהרן שושבינא דמטרוניתא ועמהון שבעין ותרין סנהדרין כמנין חס"ד וכו' ע"ש:

תוכן העניינים

קרית חנה דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה