אור ברסלב
קרית חנה דוד חלק א הקדמת המחבר › שויתי ה' לנגדי תמיד וכו'.

קרית חנה דוד חלק א· רבי דוד כהן־סקלי

הקדמת המחבר · שויתי ה' לנגדי תמיד וכו'.

הקדמת המחבר

ברוך אלקינו שבראנו לכבודו ונתן לנו תורת אמת תורת ה' תמימה משיבת נפש היא מאירת עינים עיני השכל לאור באור החיים חיים וחסד עשית עמדי אשר זכיתני לבא עד הלום ונתת חלקי מיושבי בית המדרש לעמוד ולשרת לפניך ללמוד תורתך באהבה ובדביקות רב ועריבות עריבים עלי דברי דו"ד ובחשק נמרץ מה נמלצו אמרי יושר משובצים זהב יהיו במלואותם מלאים זיו ומפיקים נוגה בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם כאשר יכתבון בספר ויוחקו בספר נכתבים סגולתם כסגולת מאורות השמים אשר הם מאירים לכל כדור הארץ ונאה זיום בכל העולם כן סגולת התורה הקדושה הגם שאדם מתעסק בתורה במקום אחד מן כדור הארץ ואינו יכול להשמיע קולו כי אם בביתו ובחומותיו מ"מ סגולת עסק התורה שיכול להשמיע דבריו בכל העולם מסוף העולם ועד סופו והיינו כאשר חידושיו המה בכתובים יתנבאו ולא יספו בורא ניב שפתים לרחוק ולקרוב הרחוקים נעשו קרובים בכל כדור הארץ והיינו כונת הכתוב אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם ור"ל הגם שמקום הרחוק מארבע אמותיו ולהלאה אין בו אומר ואין בו דברים בלי נשמע קולם של המתעסקים בתורה במקום אשר אין עומדים שם ואפילו הכי בכל הארץ יצא קום הוא מעשה קולמוסן ובקצה תבל מליהם דומה לשמש שם אוהל אהלים של תורה ומתעסק בהם וכו' וקאמר תורת ה' תמימה ור"ל דתורת ה' הא מאירה יותר מהם שהיא תמימה ואין בה מום שנמצא בהם שהם אינם מאירים בלילה ואפילו ביום במקום שאין שולט אורם אבל אור התורה שולט בכל מקום ובכל זמן והגית בו יומם ולילה ועוד קאמר הכתוב כי התורה משיבת נפש כי נפש החוטאת היא תמות ותורה מצילתו מן החטא דמגנא ומצלא כמו שאמרו רז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש וסמא דחיי למיימינים בה כי היא חייך ואורך ימיך עץ חיים היא למחזיקים בה וא"כ הרי היא משיבת נפש ועוד מחכימת פתי דכתיב אני חכמה שכנתי ערמה, ועוד פקודי ה' ישרים משמחי לב ונסו יגון ואנחה ומצות ה' ברה מאירת עינים אשר כל שלימות הללו אינם במאור השמש כי השמש כאשר יתמיד אורו וחומו מזיק לעולם שנשרף הכל מחום השמש וצריך העולם לששה זמנים קור וחום קיץ וחורף וכו' ומי שמסתכל בה יחשכו עיניו מראות באופן שתורת ה' היא התמימה בכל מכל כל אשרי רודף אחריה ואם תדרשנה תדרש לך וכדכתיב אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאונני כי הנה באמת כמה פעמים שאדם מתקשה בדבר אחד בדברי תורה ומעיין בה עד שיהיה קרוב להתייאש שלא ימצא מנוח אשר ייטב לו באותו דבר ועודנו מביט ומשתאה לדעת ההצליח ה' דרכו והנה חילוק אמיתי עומד לנגדו ברעיונו נרשם מאליו אשר לא עמל בו ולא גדלו שבאמת לא הביט כלל לאותו צד ועלה בידו כמציאה שהיא בהיסח הדעת שה' אינה לידו בחמלת ה' עליו והיינו דקאמר ומשחרי ימצאונני וכדאמרן, ונ"ל שזה הוא שהמליצו לנו רבותינו ז"ל בדברים המצודקים שאמרו יגעת ומצאת האמן דהיה להם לומר יגעת והגעת האמן מאי ומצאת ולפי האמור אתי שפיר, א"נ במה דאיתא בתיקונים תקון שבעים דקל"ו ע"ב לכל ינוקא אחזיין ליה כפום דרגיה אחזיין ליה מאתר דאיהו נשמתיה במעי אמיה דאי ישתדל באורייתא ובפקודין דינהיר ההוא אתר וכו' ואולפין ליה כל אורייתא ואי אשתדל בה אדכיר ליה כל מה דהוו אולפין ליה במעי אמיה וכו' ע"ש, והוא כמבואר ועי' בספר אוצר ישראל מערכת ג' דף רס"ג, א"נ אפשר לומר כי באמת היה הדבר הזה בידו כי מה שהיה הוא שיהיה כי כבר קבלה נשמתו דבר זה כשעמדו על הר סיני כדכתיב כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו עומד היום שכל נשמותיהן של ישראל קבלו מה ששייך לנשמותיהם אלא ששכחום ואבדה מהם וע"י עסקם בתורה ובשקדנותם בתורה חזרו ויסדום וא"כ אין חדש תחת השמש אלא שנאבד ממנו ועתה שבקש אחר אבידתו מצאה, ועי' בנצוצי אורות פ' שמיני דף ל"ו שכתב שהוא במגילת חסידים, עי' רש"י פרשת עקב על פסוק והיה אם שמוע תשמעו, ועי' כלי יקר פרשת בהעלותך על פסוק ויסעו מהר ה', ונ"ל דהענין הוא כמו שאמר אם תעזבני יום יומים אעזבך, ופירשו בזה הדמיון הוא ד"מ שני בני אדם שהיו במקום אחד ונפרדו זה מזה זה פנה והלך למזרח וזה פנה והלך למערב והלכו יום אחד נמצא מרחק ביניהם ביום אחד שני ימים, וכן נמי אם היה מרחק ביניהם שני ימים ורוצים להתראות זה עם זה ביום אחד יתקרבו ויהיו בשבת אחים אחד יחד וכן הענין בתורה שאם תדרשנה תדרש לך וא"כ אתה דורש אותה ומתקרב אליה והיא ג"כ דורשת אותך ומתקרבת אליך ומיד ומצאת כי תדרשנה והרי רחוק נעשה קרוב שהבא ליטהר מסייעין אותו וממציאין לו מה שצריך ללימודו בעתו ודבר בעתו מה טיב ונ"ל לפרש דזה כונת הכתוב והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי כפל השמיעה בא להורות וללמד לנו שמה ששמעתם מקודם וקבלה נשמתכם בהר סיני במעמד הקדוש והנורא עתה תשמעו אותו כי מן השמים יריקו טלם עליכם טל תורה ישפיעו עליכם ותשמעו אותו וכמו שדרשו רז"ל אם תשמע בישן תשמע בחדש ר"ל אם רצית לשמוע בישן במה שקבלה נשמתכם שמע בחדש תתעסק בתורה בשמחה ובחשק רב כמ"ש רז"ל אין והיה אלא לשון שמחה עתה מחדש אז תשמע הישן כל מה שיש בכח נשמתך עכשיו יצא לפועל והיינו דאמר קרא וישן מפני חדש תוציאו ור"ל מה שיש בכח נשמתכם אשר היה לעולמים והוא ישן עכשיו מפני חדש אשר אתם מחדשים ומייגעים עצמכם בתורה תוציאו לאור ולפועל היש אשר היה מימי קדם, ובא להזהירנו הכתוב ואספת דגנך וכו' דר"ל דצריך להשתדל בתורה ולאסוף כל מה שיש לו בכח נשמתו שקבל בהר סיני כל חידושיו, ואספתו אל תוך ביתיך דהיינו אל תוך הספר יוחק בספר שמא תאבד פעם אחרת אחר שמצאתו וקשה להשיב, על כן הזהירנו ואספת דגנך וכו' ונ"ל שזהו כונת הכתוב רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך אלקים לעולם חגור חרבך על ירך גבור וגו' ורוצה לומר כשרחש לבי דבר טוב שהיא התורה ונתיישב בדעתי אזי אומר אני מעשי למלך שהוא ת"ח ואבחננו לפניו ואם ישר בעיניו אז לשוני עט סופר מהיר אכתבנו על הספר בעט ברזל ועופרת במהרה שלא ישתכח ממני, וקאמר איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה דהיינו הדרך אשר דרך בה בתלמודו למוד זה ינעם לו ועוד תפארת לו מן האדם והיינו דקאמר יפיפית מבני אדם והוצק חן בשפתותיך אזי אענדנו עטרות לי על ספר חקה וסיים הכתוב על כן ברכך אלקים לעולם במעשי ידיך החקוקים בספר למען יעמדו ימים רבים בזה ובבא דשפתותיו דובבות בקבר ותמיד הת"ח הזה חי וקיים והיינו כונת הכתוב אשר התחלנו ומשחרי ימצאונני בשני נונין בעולם הזה ובעולם הבא והקיצות היא תשיחך בעולם הבא כמו שדרשו רבותינו על פסוק זובח תודה יכבדני מכבד להקב"ה בעולם הזה ובעולם הבא ודרשו זה מדכתב בשני נונין עי' פירש"י שם, עוד אפשר לפרש בהקדים מ"ש בזוהר פרשת בלק דף קפ"ה ע"ב וז"ל בגין דכל אינון דמשתדלי באורייתא ומחדשי בה חידושין מיד אכתיב לגבי בני מתיבתא אינון מילין כדין כל אינון בני מתיבתא אתאן למחמי ליה וכו' ע"ש, וזה כוונת הכתוב כשרחש לבי דבר טוב שהוא חידושי תורה שהם לקח טוב אומר אני מעשי למלך שמגיעים דברי עד למתיבתא דרקיעא לפני מלכו של עולם ומיד לשוני עט סופר מהיר דמיד אכתיב לגבי בני מתיבתא אינון מלין כדאמר בזוהר וכל זה הוא כשיפיפית מבני אדם ואינון מלין כדין והוצק חן בשפתותיך ועל כן ברכך אלקים לעולם מעטרין לה כל בני אלקים שהם בני מתיבתא, ונראה שזה כוונת רבותינו ז"ל בברכות ח' א' גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאילו גבי ירא שמים כתיב אשרי איש ירא את ה' ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ואילו גבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ע"ש, והקושי מבואר בזה דבודאי זה הנהנה מיגיעו יש בו יראת שמים שאם אין לו אינו שוה כלום וא"כ פשיטא דמאן דאית ביה תרתי עדיף מחד, אבל נראה לי שמדבר בשני סוגי ת"ח אחד כל מה שמחדש בעיונו חוזר וטורח וכותב כל חידושיו, וחד אינו רוצה בזה שאינו רוצה להתבטל מלימודו בזמן שהוא כותב מה שלמד כבר וירא לנפשו ומוסיף והולך בתלמודו, והוה סלקא דעתין שזה דלא פסיק גירסא מפומיה הוא עדיף מסוג האחר ולזה בא ר' חייא בר אמי משמיה דעולא להשמיענו דאינו כן אלא שזה הנהנה מיגיע כפיו וכותב בכפיו ובגלילי אצבעותיו הוא עדיף מסוג שאינו כותב שזה שכותב יאכל מפרי פיו כי ברוב הימים ימצאנו, אבל הסוג האחר הרה עמל וילד שקר נשאר מעל אשר תדפנו רוח השכחה, ואינו נהנה ממה שיגע בו דחלף חלף לו אבל מי שכותב יאכל פריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא כיון שהניח ברכה אחריו וכתוב בספר בכל עת שילמדו דבריו בבית המדרש שפתותיו דובבות בעולם הבא ותמיד נקרא חי וקיים, חי ה' וברוך צורי אשר עזרני ועד כה הביאני בחרתי הסתופף בבית אלקי ויגעתי בעשר אצבעותי ימים ולילות מנו לי להעמיד קריה נאמנה קריה עליזה להיות לי מבצר עוז ומגדל להבצר ולהשגב בתוכה קרית ספר קרית חנה דוד זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה, אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, ימי חיי בעולם הזה כל ימי חיי בעולם הבא בנועם ה' זה שמו המיוחד בה' דעל זה נאמר נעימות בימינך נצח שויתי ה' לנגדי תמיד, ולבקר בהיכלו זה שם אדנות שהוא הנקרא ולא נכתב ששם הוי"ה ברוך הוא רואים וחוזים אותו כתוב לפנינו ולכך נקט בו הכתוב לחזות אבל שם אדנות שהוא גי' היכ"ל מבקרין אותו בפה ובמחשבה דוקא ובקריה אשר בניתי לי יצפנני בסוכה ביום רעה יסתירני בסתר אהלו בצור ירוממני, ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך על החסד אשר עשית את עבדך, כי מי אנכי אדני אלקים ומי ביתי כי הבאתני עד הלום לבנות קרית ספר קריה עליזה, קרית חנה דוד אשר חנן אלקים את עבדך האל המאזרני חיל כי הכל משלו, יודע אני חולשת דעתי וחולשת גופי, האי גופא קשיא, היום קשיא רישא, ולמחר כריסא כי ה' הוכיחני בשבט אנשים ובנגעי בני אדם כהתעות שכור בקיאו, יתר כל אשר בלבבי לולא ה' עזרתה לי יסור יסרני יה ולמות לא נתנני ותמיד לבי חי כמו לב הארי לעבודת קוני ולתורתו ולעשות מלאכתו מלאכת הקדש, אודה ה' בכל לבב אשר שלח דברו וירפאני כי ימים אלו טובים היו מימי קדם ה' יגמור בעדי חי חי הוא יודוך כמוני היום, קדש הלולים לה' להללו ולשבחו אשירה לה' כי גמל עלי תורת חסד על לשוני פה ה' דבר בי ומלתו על לשוני, ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ה' ידעת את עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי והוא המדבר בי כדכתיב ומה' מענה לשון, ומברכתך יבורך בית עבדך לעולם מפלא העליון מופלא ומכוסה אשר לא שזפתו עין איה שהוא מקור הברכות אשר נעלמה מעיני כל חי משם יצוה ה' את הברכה חיים עד העולם מאור החיים תאיר פניך על עבדך אמן:

תוכן העניינים

קרית חנה דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה