קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית· רבי דוד פרנקל
פרק ב · הלכה יד
מתני' ואם התחילו. שגזרו התענית קודם לכן והתחילו להתענות על הצרה אפי' יום א' ופגע בהן אחד מאלו הימים אין מפסיקין:
מודה הוא שאין משלימין. להתענות בהן כל היום אלא אוכל בערב סמוך לשקיעת החמה:
וכן תשעה באב שחל להיות בע"ש. כגון בזמן שהיו הב"ד מקדשין ע"פ הראייה אוכל בערב סמוך לשקיעת החמה מפני כבוד השבת שלא יכנס לשבת כשהוא רעב:
גמ' כמה היא התחלה. שאינו מפסיק לאחר מכאן:
וכן כפק עובדא. וכן עושין מעשה כר' בא:
ובמה קורים. בתענית בר"ח:
בגין מודעתין וכו'. בשביל להודיע שהיו תענית:
רביעין על מעיהון. נופלין על פניהם:
ולא ידעין דהוא תעניתא. וכי לא ידעינן בלאו הכי דהיום תענית ולמה להו למיפל אאפין:
א"ל. לכך נופלין להודיעך שקורין היום ברכות וקללות ולא בראש חדש:
קם א"ל. רבי יוסה ואתה שמעת מאביך דבר זה שקורין בראש חודש:
אלא בעייני טב. ששם היו יושבין לקדש החדש כדאיתא בראש השנה וכיון ששם מקדשין החדש הם קורין בראש חדש:
ושאר כל המקומות. אף אני אומר שקורין בר"ח שמתענין ברכות וקללות:
אוכל אפילו ביצה אחת. מבעוד יום:
ומשני אית תניי וכו'. איכא תנא דר' יוסי לחכמים הלכך צריך לפרש הלכה מתענה ומשלים:
בעי מיליף. רבי ביבי רצה למילף מר' יסא דין זה אם מתענה ומשלים:
א"ל. ר' יוסי נלך לבית מעט:
א"ל רומשא היא. אמר ר"ב וכי ערב הוא שאתה רוצה ליכנס לביתך הלא עוד היום גדול:
א"ל אית בתענה. בתענית אני יושב ואילך לאכול:
א"ל. ר' ביבי אית גבי תורמסין ותוכל לאכלן לערב:
אמר ליה ומשלימין כרבי יוסי. מדבריך שמעתי שמשלימין כרבי יוסי לפיכך אמרת לי לסמוך אתורמסין דידך שלא יהיו ראויין לאכילה עד לערב:
הדרן עלך פרק סדר תעניות כיצד