אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת· רבי דוד פרנקל

פרק כ · הלכה ד

הלכה ג

מתני' ומסלקין. תבן לצדדין כשהוא רב שלא ידרסנו ברעי:

וחכמים אוסרין. בתרווייהו:

ונוטלין מלפני בהמה זו. שעורין ותבן:

ונותנין לפני זו. ול"א טלטול דלא חזי הוא שאין הבהמה קצה במאכל הניטל מלפני חברתה:

גמ' מפני מה. אוסרין חכמי':

ומשני שהפטם. שור פטם אפילו מותר הרעי אוכל ואינו קץ בו ולמה יסלקנו או יגרפנו בחנם:

בעיא דא מילתא. מיבעיא להו לבני הישיבה דבר זה:

ופריך ולאו מתניתא וכו'. ומשני מתני' דמתיר היינו ליטול מלפני שור זה ולתת לפני שור אחר:

צריכא ליה. כי קמיבעי ליה:

מין בשאינו מינו. מהו ליטול מלפני שור וליתן לפני חמור:

ה"ג ונותן לפני פרה. שהחמור אינו מטיל רירין ואין מה שלפניו נמאס וראוי לתתו לפני פרה:

שפיה רע. חמור דלא דייק ואוכל קוצים וברקנים:

שפיה יפה. פרה דדייקת ואוכלת ושתי ברייתות הן ל"א רישא פי' לסיפא ודוחק:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה