קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת· רבי דוד פרנקל
פרק יז · הלכה ז
מתני' פקק החלון. סתימת החלון:
בזמן שהוא קשור. בחלון:
ותלוי. שאינו נגרר בארץ שהחבל שהוא קשור בו אינו מגיע לארץ:
פוקקין בו. דליכא אפי' תוספת:
ואם לאו אין פוקקין בו. דמיחזי כמוסיף על הבניין:
בית אחיזה. בית יד:
בכיסוי קרקעות. כגון כיסוי בור ודות דהוי כבונה אי לאו דמוכחא בית אחיזה דיליה דלמשקל ואהדורי עביד:
בין כך ובין כך. בין תלוי בין שאינו תלוי והוא שקשור פוקקין בו:
גמ' איזהו נגר הנגרר. דתני במתני' בעירובין פ' המוציא תפילין:
אע"פ שאינו תלוי. למעלה מן הארץ אלא הוא נגרר על הארץ בראשו התחתון:
משכני חילפיי. משך אותי חכם ששמו חילפיי:
אתי יחידייא דהכא. ר"א דמתני' דאמר בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו:
כסתמא דתמן. כת"ק דעירובין דאמר נגר הנגרר נועלין בו במקד' אבל לא במדינה והיינו קשור ואינו תלוי הלכך אין נועלין בו במדינה:
ויחידייא דתמן. רבי יהודה דאמר התם דהנגרר מותר במדינה:
כסתמא דהכא. כחכמים דמתני' דאמרי בין כך ובין כך פוקקין בו:
היך עבדין עובדא. הלכתא מאי כיון דאיכא תרי סתמא דסתרי אהדדי:
עד שיהא קשור בדלת עצמה. דמוכח שפיר דלנגר עביד ליה אבל אם קשור במזוזו' הפתח לא מהני:
בדבר שהוא יכול להעמידו. שיהא החבל חזק כל כך שלא יפול מקשירתו:
הוה קטיר בגמי. היו קשורים בדלת בגמי שאינו דבר חזק:
נשמט אסור. פי' שנפסק החבל שהוא קשור בו והאגד בדלת והנגר מונח בקרן זוית כשהוא פותח את הדלת אסור:
נקמז. פי' שהותר אגדו שאם ירצו לסתום בו לא יהא ניכר אגדו מהו ורש"י בעירובין פירש נקמז שנכנ' הנגר בחור האסקופ' ונפחת אותו החור ויוצא הנגר לצד הקרקע ונועץ בקרקע ועד השתא איירי כשהאסקופה גבוה ואין החור נוקב עד לארץ:
מדדהו בראשי אצבעותיו. ללשון הראשון ה"פ מדדהו עם החבל הקשור בו שיהא ניכר שהיה קשור בו ולל' השני ה"פ מדדהו בראשי אצבעותיו שלא יהא ניכר כבונה:
הדרן עלך פרק כל הכלים