קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת· רבי דוד פרנקל
פרק יג · הלכה ו
מתני' צבי שנכנס. מאיליו:
ונעל אחד בפניו. זו היא צידתו:
נעלו שנים פטורין. מפרש בגמרא:
לא יכול אחד לנעול. אורחיה הוא לנעול בשנים והרי לכל א' מלאכה דבלא איהו לא מתעבד':
ור"ש פוטר. לטעמיה דדריש קראי למיפטר בזה אינו יכול וזה אינו יכול:
גמ' בעשותה. כלו' לכך אם נעלו שנים פטורין לפי שנאמר בעשותה דדרשי' מיניה יחיד העושה חייב אבל שנים או שלשה שעשאו מלאכה אחת פטורין:
היה אחד בריא ואחד תש. פי' שאין כוחו חזק והבריא יכול לנעול לבד והחולה אפי' בכל כחו אינו יכול לנעול לבד:
החולה חייב. דה"ל זה אינו יכול והבריא פטור דה"ל כשנים שעשאו:
ונתכוין לנעול בעדו. בעד עצמו וע"י כן נעל גם בעד הצבי אעפ"י שידע שינעול גם בעד הצבי שהרי ראהו רץ כדרכו אפ"ה פטור כ"פ הרמב"ן והרשב"א פי' ונתכוין לנעול בעדו בעד הצבי כיון שצריך לנעול הבית גם בעד עצמו לשמירת ביתו פטור:
מבעבע בנהר. משוטט בנהר ומייתי להך דינא להכא לפי שדמיא להא דבסמוך שנעשה מלאכת איסור עם מלאכת היתר:
נחיל של דגים. כוורת של דגים:
ולהעלות צרור של זהובים. שמונח תחת הגל מותר: